פסק-דין חדש בנושא כיבוס דיבידנד

לפני מספר ימים פורסם פסק-הדין העקרוני בעניין סגנון שרותי תקשוב בע"מ (עמ"ה (ת"א) 1228/02).

בפסק-דין זה, קבע בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי כב' השופט מגן אלטוביה, כי אין להכיר במלוא ההפסד הנגרם מרכישת מניות של חברות שהודיעו על כוונתן לחלק דיבידנד, קבלת הדיבידנד האמור (ללא חבות במס) ומכירת המניות, אלא רק בחלק מההפסד המשַקף את שווי המניות נטו (קרי: ההפסד יתגבש רק כאשר התמורה בגין המכירה תהא נמוכה מהמחיר המקורי נטו של המניות). לשון אחר, יש לנטרל מעלות המניות לצורכי מס (המחיר המקורי) את שווי הדיבידנד, דבר שיקטין, מטבע הדברים, את הפסד ההון במכירה.

יצוין, כי פסק-הדין אינו סותם לכאורה את הגולל על עסקות בגדרן נרכשות מניות של חברות שהודיעו על כוונתן לחַלק דיבידנד, קבלת הדיבידנד ומכירת המניות בהפסד (פעולה המכוּנה "כיבוס דיבידנד") כאמור, שכּן עניינו בשנות-המס 1999-1998.
ויוסבר: באותן שנים טרם חלו הוראות 94ג לפקודת מס הכנסה (שנוספו בתיקון 132) אשר קובעות הֶסדר מפורש בדבר הקטנת סכום הפסד ההון במכירת מניות ששולם בגינן דיבידנד בתקופת 24 החודשים שקָדמו למועד מכירתן. החלתו של הֶסדר זה מותנית במספר תנאים וסייגים המאפשרים בנסיבות מסוימות את עקיפתו (ראו לעניין זה את פרק 9 בספרנו מיסוי שוק ההון). בנסיבות אלו, אנו סבורים – וזו גם, כך נראה, עמדתו של בית-המשפט בפסק-הדין – מחירן המקורי של המניות לא יוקטן ומלוא ההפסד יותר בקיזוז.

עוד יצוין, כי לפסק-הדין השלכות מרחיקות לכת גם לגבי עסקות אחרות בגדרן נרכש/נמכר נכס הכולל גם תשׂואה עתידית (כגון: מכירת מקרקעין שהושכרו מראש, תוך הותרת הזכאות לדמי השכירות בידי המוכר).*

* יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט אלטוביה: "כדי להתאים את דוגמת דמי השכירות למקרה שבפני, העובדות, בכל הכבוד, צריכות להיות כדלקמן:  בעל זכויות בדירה, משכירהּ ביום א', נניח לתקופה של חמש שנים, כאשר נקבע כי דמי השכירות ישולמו מראש ביום ג'. ביום ב' נמכרת הדירה לקונה במחיר השוק , הקונה בדוגמה שלנו זכאי לדמי השכירות שהשיא המוכר יום קודם באמצעות הסכם ההשכרה לחמש שנים. ביום ג' משולמים דמי השכירות. ביום ד' מוכר הקונה את הדירה לקונה חדש אולם מותיר בידיו את דמי השכירות ששולמו, דהיינו הקונה החדש קונה זכויות בדירה כאשר בחמש השנים הבאות לא יוכל להשיא ממנה כל תשואה. באופן טבעי הקונה החדש אינו נכון לשלם את שווי השוק של הדירה אלא את שוויה בהפחתת התשואה שנגרעה ממנה לחמש השנים הבאות. הקונה הראשון, רכש לכאורה ביום ב' את הדירה במחיר השוק שלה ומכרה ביום ד' במחיר מופחת. האומנם? האם דמי השכירות כטענת המשיב יופחתו מעלות הדירה או כטענת המערערת כי עומדים הם בפני עצמם ואין להביאם בחשבון הרווח או ההפסד של הקונה הראשון בעת המכירה לקונה החדש? לא יכולה להיות מחלוקת כי משעה שנחתם הסכם השכירות, הגם שהתמורה ממנו עתידה להיות משולמת במועד מאוחר יותר, לא היה נכון הקונה הראשון לשלם את מחיר השוק של הדירה לולא היה זכאי לקבלת דמי השכירות האמורים. משמע, הקונה הראשון רכש את הדירה ואת דמי השכירות ועל כן שוויה מבטא את שווי דמי השכירות ואת שווי הדירה שנתלשו ממנה דמי השכירות למשך חמש שנים. זוהי המהות הכלכלית האמיתית של עסקת מכר הדירה ביום ב', לאחר שנחתם הסכם השכירות..."