עדכוני מלחמה | תשלום מס בגין שנת 2023 | דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון | תקנות דולריות | קרנות סל (ETF) ביטקוין | מס רכישה במימוש אופציה | מיסוי בעת גירושין | חשבוניות פיקטיביות ועוד
15/01/2024
מתן הטבת מס בגין תושבות ביישוב מוטב לשנת 2024 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"
פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים וסגנית המנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
נפתחה המערכת להגשת תביעות נזק עקיף במסלול הוצאות מזכות בגין "חרבות ברזל" לחודשים נובמבר-דצמבר
פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת)
במבזק מס' 2050 מיום 12.11.2023 דיווחנו, בין היתר, על פרסום חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 ("חוק התכנית לסיוע כלכלי") (קישור לחוק התכנית לסיוע כלכלי).
במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש"), ונוסף לו פרק שמיני 1 הקובע מתווה פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות ובחלק מהוצאות השכר שלהם, תוך שהפיצוי לפי הפרק האמור ניתן בְּשל נזקים שאירעו בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 30.11.2023 ("התקופה הקובעת").
עם זאת, סעיף 38יז(א) לחוק מס רכוש מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, להאריך בתקופה נוספת את התקופה הקובעת, כך שפיצויים לפי פרק שמיני 1 יינתנו לגבי נזקים שאירעו בתקופה הנוספת כאמור, שתסתיים לא יאוחר מיום 31.12.2023.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הבוקר (15.1.2024) פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2024 ("התקנות") (קישור לתקנות), בגדרן הוארכה התקופה הקובעת עד ליום 31.12.2023.
יצוין, כי ההארכה של התקופה הקובעת כאמור מאריכה גם את התקופה שלגביה יחולו התיקונים לחוק הביטוח הלאומי המופיעים בסעיף 5 לחוק התכנית הכלכלית, התיקונים לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, המופיעים בסעיף 7 לחוק התוכנית הכלכלית והתיקונים לחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, המופיעים בסעיף 9 לחוק התוכנית הכלכלית.
מתווה פיצויים ייעודי למגדלים בענף ההטלה (לולנים)
רשות המסים ומשרד החקלאות גיבשו מתווה פיצויים ייעודי למגדלים בענף ההטלה (לולנים) לפי הלולנים יקבלו פיצוי בהתאם לגיל הלהקה וגודלה ותוך שהמתווה שסוכם כולל פיצוי על ארבעה מַרכיבי נזק: נזק ישיר ללהקת המטילות, תוספת מאמץ להקטנת הנזק, ירידה בתפוקה ומניעת סובסידיה במסגרת חוק הגליל.
למַעבר להודעת דוברוּת רשות המיסים בעניין זה, לחצו כאן.
פורסמה רשימת ישובים מוטבים לשנת 2024 כולל הניקוד הקובע
פורסמה ברשומות הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2024), התשפ"ד-2024 ("ההודעה") ובמסגרתה רשימת היישובים המוטבים לשנת 2024 לרבות הניקוד הכולל של כל יישוב.
למַעבר להודעה, לחצן כאן.
למַעבר לרשימה שפרסמה רשות המיסים, לחצו כאן.
הגדלת שיעור מס הרווח המוטל על בנקים
כידוע, הבנקים בישראל, בהיותם "מוסד כספי" כמשמעותו בחוק מע"מ, כפופים למס שכר ומס רווח בשיעור 17%.
היות שבשנים 2022 ו-2023 רשמו הבנקים עליה חריגה בשיעורי הרווחיות, הן בהשוואה לשנים עברו והן בהשוואה לבנקים במדינות אחרות, פורסם אתמול (14.1.2024) תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (הוראות לעניין מס שכר ומס ריווח על בנקים) (הוראת שעה) התשפ"ד-2024 ("התזכיר"), בגדרו מוצע להעלות את שיעור מס הרווח המוטל על הבנקים לשיעור של 26%, וזאת לשנים 2024 ו-2025, תוך שלגבי שנת 2024 השיעור הגבוה יחול לגבי החֵלק היחסי מה"רווח" בשנה זו ממועד כניסת החוק המוצע לתוקף.
להורדת התזכיר, לחצו כאן.
דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון
סוף חודש ינואר מתקרב ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.
החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים יולי-דצמבר 2023 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
תשלום המס בגין שנת-המס 2023
ככלל, נישום מחויב בתשלום הפרשי הצמדה בצירוף ריבית בשיעור שנתי של 4% בגין חובו למס הכנסה, כאשר החבות בריבית והפרשי הצמדה כאמור נצברת מתום שנת-המס ואלה אינם מותרים בניכוי.
על-מנת להימנע מתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין החוב למס הכנסה (בגין שנת-המס 2023) – כל שכּן בהינתן שיעור האינפלציה הגבוה – רצוי לערוך חישוב של חבות המס המשוערת ולהשלים את ההפרש (ככל שקיים) בינהּ לבין המקדמות ששולמו בפועל.
לעניין זה נקבע, כי אם ההפרש ישולם עד ליום 31.1.2024, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממלוא הפרשי ההצמדה והריבית; אם ההפרש ישולם עד ליום 28.2.2024, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממחצית הפרשי ההצמדה והריבית; ואילו אם ההפרש ישולם עד ליום 31.3.2024, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר מרבע הפרשי ההצמדה והריבית.
תשלום המס בשיעור 10% על הכנסה מהשכרת דירה למגורים (בישראל) בשנת-המס 2023
במבזק מיום 15.10.2007 התייחסנו לתיקון 159 לפקודת מס הכנסה, בגדרוֹ תוקן מסלול המיסוי בשיעור 10% באופן כזה שתשלום המס (בשיעור 10%) על פיו יבוצע בתוך 30 ימים מתום שנת-המס ולא בתוך 30 ימים מיום קבלת ההכנסה.*
* אלא אם שולמו בשנת-המס מקדמות על-חשבון המס (על-פי סעיף 175 לפקודת מס הכנסה).
נזכיר, כי מסלול המיסוי בשיעור 10% מעוּגן בהוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה.
לפי הוראות אלו, המס המוטל על דמי שכירות מהשכרת דירה/דירות המשַמשת/ות למגורים בישראל הינו בשיעור 10% ממחזוֹר ההכנסות. זאת, ללא מגבלה לגבי סכום דמי השכירות אך בתנאי שמדובר בהכנסה שאינה נחשבת להכנסה מעסק.
ברם, משכיר הבוחר במסלול זה אינו זכאי לנַכּוֹת פחת או הפחתה אחרת בְּשל הדירה או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות. כמו-כן, הוא אינו זכאי לקיזוזים (כגון: הפסדים), זיכויים (כגון: נקודות זיכוי) או לפטוֹרים (כגון: הפטוֹר ממס לנכה) מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החָל עליה.
עם זאת, ביום 31.5.2023 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג-2023 ("חוק ההסדרים") (קישור לחוק ההסדרים), בגדרו תוקנו הוראות סעיף 122 לפקודה ונקבע (בפסקה (ו) שנוספה באותו תיקון), כי יחיד המשכיר דירת מגורים יהיה רשאי לנַכּוֹת מהכנסתו מדמי השכירות סכומים ששילם בגין השכרת דירת מגורים אחרת למגוריו (או בגין בית אבות / בית חולים גריאטרי), וזאת בכפוף לקיומם של מלוא התנאים שנקבעו לעניין זה.
עוד יצוין, כי בעת מכירת הדירה, עלותה לצורך חישוב השבח עליו מוטל מס שבח (אם וככל שהמוֹכר לא זכאי לפטוֹר ממס כאמור) תהיה בניכוי הסכום המירבי של הפְּחָת או ההפחתה שהיה ניתן לנַכּותו לפי כל דין אילולא נבחר מסלול זה לתקופה שבהּ שילם היחיד מס כאמור במסלול זה (כלומר, השבח יוגדל).
כאמור, במסלול המיסוי לפי סעיף 122 לפקודה, על היחיד לשלם לפקיד-השומה את המס החָל על ההכנסה מדמי השכירות תוך 30 ימים מתום שנת-המס אלא אם שילם בשנת-המס מקדמות על-חשבון המס.
לאור האמור, על משכירי דירות שבוחרים במסלול ה-10%, לשלם לא יאוחר מיום 31.1.2024* את המס כאמור, וזאת בגין דמי השכירות שקיבלו מהשכרת דירת/דירות מגורים בישראל בשנת-המס 2023.
* כפי שדיווחנו במבזק מס' 2058 מיום 31.12.2023, ביום 28.12.2023 פורסמה באתר האינטרנט של רשות המיסים הודעה (לציבור הנישומים והמיַיצגים) בנושא תיקון הוראות סעיף 122 לפקודה. ("ההודעה") (קישור להודעה).
במסגרת ההודעה צוין, בין היתר, כי ההטבה הקבועה בסעיף 122 (דהיינו ניכוי דמי השכירות המוטבים (כמשמעותם לעיל) כהוצאה בחישוב ההכנסה מדמי השכירות שמקורם בדירה המושכרת) תחול על הכנסות שכירות המתקבלות מתחילת שנת 2023 ואילך ותינתן רק למי שמדַווח ומשלם מס לפי סעיף 122 לפקודה תוך 30 יום מתום שנת-המס שבה התקבלה ההכנסה משכר דירה, ככל שנותרו הכנסות שכירות לאחַר קיזוז דמי שכירות מוטבים.
כפי שכבר ציינו באותו מבזק מס' 2058, התניית הזכאות להטבה הקבועה בסעיף 122 לפקודה (דהיינו ניכוי דמי השכירות המוטבים (כמשמעותם לעיל) כהוצאה בחישוב ההכנסה מדמי השכירות שמקורם בדירה המושכרת) בכך שהדיווח ותשלום המס על ההכנסה מדמי השכירות יבוצע בתוך 30 יום מתום שנת-המס שבה התקבלה ההכנסה האמורה נוגדת, לדעתנו, את הוראות תיקון 159 לפקודה** כמו גם את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מלר (ע"מ (מחוזי י-ם) 403/10)*** ובעניין ש.א. (ע"מ (מחוזי מרכז-לוד) 11034-02-13).****
** כאמור, בעבר, מועד תשלום המס היה תוך 30 ימים ממועד קבלת ההכנסה (ולא תוך 30 ימים מתום שנת-המס). ביום 15.10.2007 פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 159), התשס"ז-2007, בגדרו נקבע, כי תשלום המס (בשיעור 10%) יבוצע בתוך 30 ימים מתום שנת-המס ולא בתוך 30 ימים מיום קבלת ההכנסה. עוד נקבע, כי התיקון כאמור יחול רטרואקטיבית גם לגבי הכנסה מדמי שכירות שהופקה בשנת-המס 2006 בידי יחיד שלא שילם את המס על הכנסתו זו בתוך 30 ימים מיום קבלתה. ואולם, במקרה זה, מועד תשלום המס החָל על אותה הכנסה יהיה 30 ימים מיום פרסומו של תיקון 159 דלעיל (כאמור, תיקון זה פורסם ב-15.10.2007), וישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת-המס 2006 ועד למועד התשלום בפועל.
*** למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
**** למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
עוד נזכיר, כי קיימים שני מסלולי מיסוי נוספים ליחיד המשכיר דירות למגורים בישראל: מסלול הפטוֹר ממס; ומסלול המיסוי הרגיל.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
החלת התקנות הדולריות
נבקש להזכירכם, כי תאגיד הזכאי לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות* ("תאגיד דולרי") חייב להגיש בתוך 30 יום מתחילת שנת-המס (דהיינו, עד ליום 30.1.2024) בקשה לפקיד-השומה להחיל את הוראות התקנות האמורות.**
* תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסויימות וקביעת הכנסתן החייבת), התשמ"ו-1986.
** תאגיד דולרי שהתאגד/יתאגד בשנת-המס 2024 ויחל פעילותו במהלך שנת-המס האמורה יוכל, בהתאם לפרסומי רשות המסים, להגיש בקשה לפקיד-השומה להחיל את הוראות התקנות הדולריות בתוך 90 יום ממועד התאגדותו.
בטרם הגשת הבקשה, יש לבחון את השלכות המס השונות הגלומות בהחלת התקנות הדולריות.
זאת, תוך התחשבות, בין היתר, במבנה ההון של התאגיד הדולרי ובמגמת השינוי ביחס בין שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל לבין שיעור השינוי בשער החליפין של הדולר.
יצוין, כי תאגיד דולרי לא יהיה רשאי לחזור בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות לפני תום שלוש שנים מתחילת שנת-המס שבהּ הֵחל בניהול פנקסי חשבונות לפי הוראות תקנות אלו.
בנוסף, תאגיד דולרי שחזר בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות או שחדל להיחשב לתאגיד כאמור, לא יוכל לשוב ולבחור לנהל את פנקסי חשבונותיו לפי התקנות הדולריות לפני שחָלפו שלוש שנים מתום שנת-המס שבהּ חזר/חדל כאמור.
הדו"ח השנתי של מבקר המדינה
היום (15.1.2024) פורסם הדו"ח השנתי (מספר 74א') של מבקר המדינה.
הדו"ח מתייחס, בין היתר, לטיפולה של רשות המיסים בתופעת החשבוניות הפיקטיביות* ולניהול מערך החקירות ברשות.**
* למַעבר לדו"ח המלא בנושא זה, לחצו כאן; למַעבר לתקציר, לחצו כאן.
** למַעבר לדו"ח המלא בנושא זה, לחצו כאן; למַעבר לתקציר, לחצו כאן.
קרנות סל (ETF) העוקבות אחַר מטבע הביטקוין
ביום 10.1.2024 אישרה רשות ניירות-ערך בארה"ב (SEC) השקתן של 11 קרנות סל (ETF)* העוקבות אחַר מטבע הביטקוין (קישור להודעה).
* Exchange Traded Fund.
השקעה בקרנות כאמור תאפשר לבצע השקעה הצמודה לביטקוין ללא צורך להחזיק ארנק דיגיטלי.
תשומת לבכם שתוצאות המס הגלומות בהשקעה באותן קרנות אינן זהוֹת לאלו שגלומות ברכישה ישירה של ביטקוין והשקעה בקרנות האמורות אוצרת בחוּבּה יתרונות מס שונים.
מס רכישה במימוש אופציה וקנס בגין אי-הצהרה במועד
ביום 2.1.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ.
להלן תמצית עוּבדות המקרה כפי שהובאה בפתח פסק-הדין:
בשנת 1967 נחתם הסכם חכירה בין רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") לבין גולמר השקעות פיתוח ובניה בע"מ ואשגור נכסים בע"מ ("החוכרות המקוריות") בקשר עם המקרקעין מושא ענייננו.
במסגרת זו הוסכם על חכירת המקרקעין לתקופה של 49 שנים, הָחל מיום 1.3.1967, וכן על אופציה להארכת החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים.
ביום 25.10.1995 חתמו החוכרות המקוריות על הסכם למכירת זכויותיהן במקרקעין לחברת תעשיות רכב בע"מ ולחברת ב.ת.ר. בניני תעשיה ומלאכה ראשון לציון בע"מ.
אין מחלוקת על כך שהסכם זה כָּלל את כל הזכויות והחובות של הסכם החכירה המקורי, דהיינו הן יתרת תקופת החכירה הראשונית והן זכות האופציה להארכת תקופת החכירה.
ביום 1.9.2005 מכרה תעשיות רכב בע"מ לעוררת את מלוא זכויותיה על-פי ההסכם האמור משנת 1995, המהוות מחצית מהזכויות במקרקעין, בתמורה לסך של 25,300,000 ₪.
ביום 15.7.2007 מכרה ב.ת.ר. בניני תעשיה ומלאכה ראשון לציון בע"מ ("המוכרות") לעוררת את מלוא זכויותיה על-פי ההסכם משנת 1995, המהוות המחצית השנייה של הזכויות במקרקעין (חלק יחסי משוקלל – קרקע פלוס מבנה), בתמורה לסכום של 11,500,000 ₪.
העוררת דיווחה למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין רחובות) על שתי עסקות הרכישה באופן עצמאי, שילמה את מס הרכישה וקיבלה אישורי מיסים.
ביום 21.5.2019 חתמו רמ"י והעוררת על הסכם חכירה לפיו העוררת תממש את האופציה שהוענקה במסגרת הסכם החכירה המקורי, לתקופה נוספת של 49 שנים, שתחל ביום 1.3.2016 ותסתיים ביום 28.2.2065.
דמי החכירה המהוונים שנקבעו במסגרת זו עמדו על סך של כ-4,542,817 ₪ (לפני מע"מ). בגין הארכת החכירה שילמה העוררת לרמ"י את דמי החכירה המהוּונים.
לאחַר שנודע למשיב דבר העִסקה, הוא הוציא שומות מס רכישה בגין מימוש האופציה, עליהן השיגה העוררת. בנוסף, המשיב חִייב את העוררת בקנס בגין אי-הצהרה במועד.
השגת העוררת נדחתה בהחלטת המשיב מיום 5.3.2020 ומכאן הערר.*
* יצוין, כי בתחילה נחלקו הצדדים באשר להיוון שווי המכירה, אלא שתוך כדי ניהול ההליך הודיע המשיב כי הוא אינו עומד עוד על חיוב העוררת בגין רכיב זה. המשיב קיבל אפוא, את עמדת העוררת לפיה שווי המכירה צריך לעמוד על עֵרכם המהוון של דמי החכירה ליום 1.3.2016, דהיינו על סך של 4,354,350 ₪.
לטענת העוררת, היא אינה חבה במס רכישה בגין מימוש אופציית הארכת החכירה מכוח הסכם החכירה המקורי לתקופת חכירה נוספת, שכּן היא נכנסה ב"נעליו" של החוכר המקורי, ממנו רכשה זכויותיה, ואין לראות במימוש כ"מכירה" של "זכות במקרקעין", כהגדרתם בחוק מיסוי מקרקעין.
עמדת המשיב, לעומת זאת, היא שיש למסות את העִסקה עם רשות מקרקעי ישראל במועד המימוש בהתאם להוראות הדין, הפּסיקה הנוהגת ושורת ההיגיון.
ועדת-הערר דחתה ברוב דעות (פסק דינו של יו"ר הוועדה השופט ד"ר ש' בורנשטין בהסכמת חבר הוועדה כלכלן ושמאי המקרקעין א' לילי וכנגד דעתה החולקת של חברת הוועדה שמאית המקרקעין ג' בלטר) את הערר (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרש השופט בורנשטין לשתי הגישות הרלבנטיות למיסוי אופציה להארכת חוזי חכירה – הגישה החד-שלבית* והגישה הדו שלבית** – תוך שהוא מַפנה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין עיריית תל-אביב (ע"א 151/10).
* לפי גישה זו, קביעת שוויָה של העִסקה וגביית המס תתבצענה בעת הענקת האופציה במסגרת כריתת חוזה החכירה המקורי.
** לפי גישה זו, יש לראות את הזכות במקרקעין כאילו נמכרה בשני חלקים ולמסותה בהתאם: בשלב הראשון, עם כריתת הסכם החכירה המקורי; ובשלב השני, עם מימוש האופציה.
לדבריו, העוררת אינה טוענת כי זכות החכירה כבר מוסתה לפי הגישה החד-שלבית במעמד החכירה המקורי וטענתה היא כי מאחַר שעל החכירה המקורית חלה השיטה החד-שלבית – בין הוטל בשעתו מס על מלוא תקופת החכירה לרבות תקופת האופציה, ובין אם לאו – הרי שמימוש האופציה בידיה בשנת 2019 אינו מהווה "מכירה".
השופט דחה טענה זו בקובעו, תוך שהוא מַפנה לעניין איירפורט סיטי (ו"ע (מחוזי תל אביב) 19416-10-15), כי משעה שהעוררת לא הוכיחה כי שולם מס רכישה בגין תקופת החכירה הנוספת על-ידי החוכרות המקוריות בהתאם לשיטה החד-שלבית, ואף לא הוכיחה כי מס זה שולם על-ידי המוכרות, ובעיקר – משעה שלא שולם המס בעת שהיא עצמה רכשה את הזכויות מהמוכרות – יש לכלוֹל בשומת מס הרכישה שהוּצאה לעוררת גם את דמי החכירה בגין תקופה נוספת זו.
לבסוף, נדרש השופט בורנשטין לקנס בְּשל אי-הצהרה במועד שהטיל המשיב על העוררת וקבע, כי קנס זה מהווה סנקציה מנהלית שמטרתה המרכזית היא הגברת האכיפה של גביית המס באמצעות הרתעת נישומים מדיווח שלא במועדים הקבועים בחוק, או הימנעות מדיווח.
לדבריו, משנמנעה העוררת, שהייתה מלוּוה ביועצים משפטיים, מלדַווח על העִסקה למשיב, ולוּ לשם הזהירות גרידא, אין הצדקה של ממש לאי-הטלת קנס.
עוד ציין השופט, כי בניגוד לטענתה של העוררת, אין הוא סבור כי מדובר בשאלה עקרונית שטרם הוכרעה בפסיקה, כי אם להפך, על פניו, פסק-הדין בעניין איירפורט סיטי קבע הלכה ברורה וחד משמעית בסוגיה.
חבר הוועדה כלכלן ושמאי המקרקעין א' לילי הצטרף לפסיקתו של יו"ר הוועדה וציין, כי במקרה דנא לא קיימת וודאות מלאה להארכת חוזה החכירה בתקופת האופציה, החוכר ממילא אינו משלם דמי חכירה עבור תקופת האופציה, ולכן הגישה הנכונה הינה הגישה הדו-שלבית.
חברת הוועדה שמאית המקרקעין ג' בלטר סברה שיש לקבל את הערר.
לדבריה, ותוך שהיא מַפנה, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בזק (ע"א 10846/06), במקרה דנא מדובר על הארכת תקופת אופציה בלבד ללא עסקת שינוי ייעוד וניצול ולכן אין לחייבהּ במס רכישה.*
* ראו את התייחסותו של השופט בורנשטין לחוות דעתה של חברת הוועדה ג' בלטר, בפס' 52 לפסק דינו.
כאמור, הוחלט ברוב דעות בהתאם לפסק-הדין של יו"ר הוועדה לדחות את הערר.
מיסוי בעת גירושין
ביום 27.12.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (השופטת א' אילוטיביץ' סגל) בעניין פלונית (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בארבע תובענות שהגישו הצדדים, בני-זוג שהתגרשו ביום 10.8.2022, כאשר בן-הזוג הוא עורך-דין במקצועו ושותף בכיר במשרד עורכי-דין מצליח: תובענה למזונות אשה, מזונות קטינים ומדור שהגישה בת-הזוג; תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה בת-הזוג; תובענה למתן פסק-דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש בן-הזוג שלפיו גם נכסים הרשומים על שם בת-הזוג הם נכסים משותפים; ותובענה לדמי שימוש שהגיש בן-הזוג.
במסגרת פסק-הדין, הורתה השופטת אילוטיביץ' סגל, בין היתר, על חלוקה בעין של זכויות בן-הזוג בחברות הזנק (חברות סטארט-אפ), בחלקים שווים, בין הצדדים, כך שמחצית מהזכויות הרשומות על-שם בן-זוג בכל אחת מהחברות האמורות תירשם על-שם הבת-הזוג.
עוד הורתה השופטת, כי איזון הזכויות בחברה באמצעותה פעל בן-הזוג, כשותף בשותפוּת עורכי-הדין – חברה שכונתה על-ידי השופטת "חברת הארנק" – ייעשה בדרך של איזון בכסף, דהיינו בת-הזוג תקבל תשלום בשיעור 50% משוויָה של חברת הארנק.
בהקשר לחלוקה בעין של זכויות בן-הזוג בחברות ההזנק נדרשה השופטת אילוטיביץ' סגל להוראות סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין* וכן להחלטת מיסוי 7681/14** וקבעה, כי על הצדדים לפעול על-פי המתווה שבסעיף 2 להחלטת המיסוי האמורה, כך שדה פקטו לכל צד ישנה אחריות אישית ישירה מול רשות המסים.
* סעיף זה, שכותרתו "העברה אגב גירושין", קובע, כי "העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד במקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לענין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם. ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, לרבות לענין סעיף 7א, שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הפקודה, לפי הענין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה".
** נזכיר, כי החלטת מיסוי זו דנה בני-זוג נשואים תושבי ישראל העתידים להתגרש. בבעלותם המשותפת של בני-הזוג נכסים שונים ובכלל זאת מזומנים, נדל"ן, ניירות-ערך והחזקה בשיעור 100% ממניות חברה פרטית (50% כל אחד). על-פי ההחלטה, העברת מניות החברה הפרטית בין בני-הזוג במסגרת הסכם גירושין על-פי פסק-דין שיינתן אגב הליכי הגירושין לא תהווה מכירה כמשמעותה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. זאת, בכפוף למספר תנאים ובכלל זה הקובע, כי בעת מכירת המניות לראשונה בידי בן-הזוג, יהיו העלות ויום הרכישה לצורכי מס כפי שנקבעו בידי המעביר טרם חלוקת הנכסים המשותפים.
למַעבר להחלטה, לחצו כאן.
אשר לחברת הארנק, קבעה השופטת אילוטיביץ' סגל, תוך שהיא מקישה מהוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה (שעניינן ב"רווחים לא מחולקים שרואים אותם כמחולקים"), כי איזון הזכויות בחברות ייערך בערכי ברוטו, אך ככל שבעתיד ישולם מס בגין מימוש השווי הכלכלי של הזכויות בחברות, אזי הצדדים ישאו בחלקים שווים ביניהם את המס הנגזר כתוצאה מאירוע המס בגין ערכים כלכלים שנצברו במהלך תקופת השיתוף בלבד וזאת למשך תקופה של עד חמש שנים ממועד הקרע.
ראו עמ' 73-65 לפסק-הדין.
חשבוניות פיקטיביות
ביום 10.1.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין שערי ירושלים בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (מנהל מע"מ – היחידה לפשיעה חמורה) בהשגה על תשומות בגין קיזוז מע"מ על-פי חשבוניות שהוצאו, לטענת המשיב, שלא כדין.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
תובענה ייצוגית נוספת נגד רשות המיסים לאחַר מתן הודעת חדילה
במבזק מס' 2015 מיום 16.3.2023 דיווחנו, בין היתר, על הֶסדר הפשרה אליו הגיעו יעקב חוסטצקי ואריה קראוס עם רשות המיסים.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 7.1.2024 התקבלה החלטה של סגנית הנשיא א' כהן בנושא התגמול ושכ"ט עו"ד.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.