עידכונים שוטפים בנושא המלחמה | החלטה בבקשה לדיון נוסף בעניין בית חוסן (רכישה עצמית) | מע"מ בשיעור אפס וניכוי מס תשומות בגין שכירת רכבים פרטיים | ניכוי הוצאות שכיר מהברוטו לעניין ביטוח לאומי | מטבעות דיגיטליים ועוד
29/10/2023
מבזק זה כולל כבעבר, ולראשונה מאז אותה שבת ארורה, עדכונים כלליים בנושא מיסוי. זאת, לצד מידע שוטף בנושא המלחמה.
ליבנו עם משפחות הנרצחים, החטופים, הפצועים, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון.
הקלות וסיוע לתעשייה ולעסקים בתחומי שדרות ויישובי עוטף עזה
מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, מר שלמה אטיאס, אישר באמצעות מינהלת הרשות, נהלי הקלוֹת המיועדים לעסקים בתחומי שדרות ויישובי עוטף עזה, להם תכניות השקעה מאושרות או מבוקשות במסלולי מענקים והון אנושי.
בהחלטה זו נכללים היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, אשר בתיהם, כולם או חֵלקם, שוכנים עד 7 ק"מ מגָדר המערכת המקיפה את רצועת עזה לרבות אזורי תעשייה) אשר קיבלו כתבי אישור במסלולים השונים.
ההקלות מיועדות להקל על העסקים, לעודד הֶמשך השקעות ולאפשר ביצוע התוכניות המאושרות.
הנהלים יחולו בהוראת שעה למשך שנתיים מיום אישורן על-ידי המנהלה/ועדות, ולאחר מכן תיבחן המשכיותן.
מסלולי מענקים
- תשלום מלוא המענק למפעלים כנגד עמידה ב-50% מתכנית הביצוע, במקום דרישה לעמידה ב-80% מתכנית הביצוע כיום;
- הגדלת שיעור המענק הראשוני שניתן למפעלים הזכאים לכדי 90% מהמענק, במקום תשלום ראשוני של 65% כיום. היתרה תשולם לאחר בחינת עמידה ביעדי התכנית;
- עדכון אמות המידה בכללים להקצאת תקציב לצורך תעדוף בקשות, כך שיינתן ניקוד גבוה יותר לבקשות מפעלים ביישובי עוטף עזה;
- אפשרות למתן מענק מוגדל במדרגה אחת מדרגת גודל החברה (כך, לדוגמה, חברה קטנה (הכנסות בין 10-75 מיליון ₪) תהיה זכאית לתקרת השקעה של חברה בינונית, קרי השקעה של עד 50 מיליון ₪ במקום עד 20 מיליון ₪);
- הגדלת יחס השקעות במבנים לעומת ציוד בתוכניות חדשות כך שהשקעות במבנים יהוו עד 60% מסך ההשקעה שאושרה בתכנית, במקום 50% כיום, במטרה לאפשר השקעה בשיקום ומיגון מבנים;
- אישור שינויים מתחייבים בכתבי אישור כתוצאה מפגיעה במצבת כח האדם בעקבות המלחמה בעת בחינת עמידה ביעדי תכנית;
- מתן ארכה להגשת דוח ביצוע סופי תוך 6 חודשים מסיום ביצוע השקעות, במקום 3 חודשים כיום;
- מתן סמכות לרשות להקפיא טיפול בדוח ביצוע סופי לשנתיים, במקום שנה כיום, וכך לסייע למפעלים לעמוד ביעדי התכנית המאושרת;
- הארכת מועד ביצוע בכתבי אישור פעילים או בתוכניות חדשות בשנה אחת נוספת, מה שיאפשר למפעלים תקופה נוספת להשלמת ההשקעות ועמידה ביעדיה;
- הקטנת שיעור הדרישה להחזר מענק מצד המפעל במקרה של ביטול תכנית.
תכניות הון אנושי
ההקלות למעסיקים להם תכנית פעילה באחר ממסלולי התעסוקה וכן על הבקשות שתאושרנה עד סוף השנה:
- הארכת תקופת הקמה: חברות להן אושר מענק יוכלו להגיש בקשה להארכת תקופת ההקמה. חברות הנמצאות בתהליך אישור יזכו לתקופת הקמה מקסימלית וזאת על מנת לעמוד ביעדים ולמקסם את אפשרותם לזכות במלוא המענק שאושר להן;
- הקפאת התכנית: עסקים אשר נמצאים כבר בתוך תקופת התכנית, וכתוצאה מהמצב שנוצר נפגעה עמידתם בתנאי התכנית יוכלו לבקש את הקפאת התכנית ולהמשיכה במועד עתידי כך שיוכלו לממש את מלוא המענקים שאושרו להן;
- חילוט ערבויות והחזר מענקים: חברות שנפגעו כתוצאה מהמלחמה אשר יבחרו שלא להמשיך בתכנית, תושב להן ערבות הביצוע;
- שינויים בכתבי אישור: יאושרו שינויים מתחייבים בכתבי אישור כתוצאה מפגיעה במצבת כח האדם בעקבות המלחמה.
להורדת נוהל מנהלה (מעודכן) להקלות למפעלי תעשייה בשדרות, יישובי עוטף עזה ואשקלון הקלות לשעת חירום מלחמת "חרבות ברזל", לחצו כאן.
לפירוט רשימת היישובים הנכלל בנספח ב' לנוהל האמור, לחצו כאן.
תשלום פיצויים בגין נזקים לרכבים בעוטף
פורסמה הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה הרשות פועלת, בשיתוף פעולה עם צה"ל ומשטרת ישראל, לגרור את הרכבים הנמצאים ביישובים בטווח 0 עד 4 ק"מ מהרצועה ומצירי התנועה ביישובי העוטף ומחניון רעים, לשני חניונים שהוקמו לצורך כך.
עוד צוין בהודעה, כי הרשות מתעדת את הרכבים המגיעים לחניונים אלו, עורכת חוות דעת שמאית ומנסה במקביל לאתֵר את בעלי הרכבים כדי לפצות אותם.
בעל רכב שאינו יודע היכן נמצא רכבו, יכול לברר האם הרכב נמצא באחד החניונים, באמצעות פנייה למוקד הטלפוני הייעודי שהוקם לצורך כך (טלפון 074-7617166 בשעות 9:00 עד 17:00) או באמצעות דוא"ל או באמצעות נציג קרן הפיצויים מס רכוש שמגיע למלון שלו.
הגדרת אשקלון ומבקיעים כיישובי ספר
ועדת-הכספים של הכנסת אישרה את החלטת שר האוצר להחיל את ההגדרה "ישוב ספר" לעניין חוק מס רכוש וקרן הפיצויים על ישובים נוספים המרוחקים יותר מ-7 ק"מ מגבול רצועת עזה.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי אשקלון ומבקיעים יוגדרו רטרואקטיבית מיום 7.10.2023, ולמשך שנה, כ"ישוב ספר", כך שבעלי עסקים הגרים בישובים אלה יהיו זכאים לפיצוי מקרן הפיצויים של רשות המסים בשיעור של 100% מהנזק העקיף שנגרם להם בְּשל אירוע מלחמה או פעולות איבה. בנוסף, הם יהיו זכאים להגיש תביעה בגין נזק עקיף בכל עת, מבלי להידרש לחקיקה מיוחדת של הכנסת.*
* נזכיר, כי במסגרת ההקלות השונות שנתנה רשות המסים מאז פרוץ המלחמה ביום 7.10.2023, ניתנה לבעלי עסקים בישובי ספר אפשרות לקבל מקדמה על-חשבון הפיצוי בגין נזק עקיף, עוד טרם הגשת התביעה.
למַעבר להודעת שר האוצר שפורסמה היום בילקוט הפרסומים, לחצו כאן.
פיצוי למעסיקים בגין נזק שנגרם בעקבות תשלום שכר לעובדים שפונו במסגרת הוראות מערכת הביטחון ולא התייצבו לעבודה
רשות המסים פרסמה היום הודעה לציבור המעסיקים (קישור להודעה) לפיה מעסיקים בכלל חלקי הארץ יהיו רשאים לתבוע פיצוי בגין שכר ששילמו לעובדים שנעדרו ממקום העבודה מכיוון שפונו מביתם בהוראת כוחות הביטחון בְּשל אירועי הלחימה האחרונים.
ההוראה באה בהמשך להחלטת ממשלה מספר 950 מיום 12.10.2023, החלטה מספר 975 מיום 18.10.2023 וצו אלוף על סגירת שטח מרחב אוגדת עזה מיום 17.10.2023, שהורו על פינוי מאורגן של ישובים הסמוכים לגבול רצועת עזה וגזרת הצפון, והיא חלה על עובדים המתגוררים בישובים שפורטו בהחלטות אלו וצורפו כנספח להודעת רשות המסים.
מעסיקים של עובדים שהינם תושבי הישובים שפורטו בהחלטות אלו, שלא הגיעו למקום עבודתם בשל הנסיבות האמורות, יהיו זכאים לתבוע פיצויים בגין שכר העובדים ששולם על ידיהם לעובדים שלא הגיעו לעבודה בעקבות הנסיבות הללו.
לצורך קבלת הפיצוי אין מגבלה על מקום מושבו של המעסיק, כך שגם מעסיקים שאינם מצויים במסגרת האזורים שפונו יהיו זכאים לקבלת הפיצוי.
ניתן יהיה להגיש את הבקשות לפיצוי במסגרת מערכת ייעודית שתפתח ע"י רשות המיסים בתקופה הקרובה.
דחייה נוספת של המועד האחרון לדיווח על נזק עקיף ממבצע "מגן וחץ"
ביום 29.6.2023 פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("הוראת-השעה") (קישור להוראת-השעה), במסגרתן תוקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 ("התקנות העיקריות") על-מנת לקבוע מנגנון פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו במהלך מבצע "מגן וחץ"* בתקופה שמיום 9.5.2023 עד ליום 13.5.2023, ולעניין נזקים שנגרמו באיזור שבמרחק של 0 עד 7 קילומטרים מגדר המערכת עד ליום 14.5.2023.**
* המבצע הצבאי ברצועת עזה נגד אירגון הטרור הגי'האד האיסלאמי הפלסטיני.
** בדומה לנעשה במבצעים קודמים, הפיצוי ניתן בגין נזקים שנגרמו בטווח שבין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת באמצעות 3 מסלולים חלופיים (מסלול מחזורים, מסלול שכר ומסלול חקלאים), כאשר מתווי הפיצוי המוצעים בטיוטת התקנות לא יגרעו מזכותו של ניזוק לקבל את הפיצוי בהתאם למסלול שבתקנות העיקריות.
נזכיר, כי ביום 19.6.2023 פרסמה רשות המסים מסמך הנחיות לגבי הגשת תביעה לפיצויים בעקבות מבצע מגן וחץ (קישור למסמך).
ביום 16.7.2023 הודיעה רשות המיסים (קישור להודעה) על פתיחת המערכת להגשת תביעות מקוּונות ופרסמה את ההנחיות והטופס המקוּון להגשת התביעה, תוך שצוין כי הגשת התביעות תתאפשר עד ליום 15.10.2023.
במבזק מס' 2043 מיום 11.10.2023 דיווחנו על הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה המועד האחרון להגשת תביעות לנזק עקיף בגין מבצע "מגן וחץ" יוארך מיום 15.10.2023 ליום 31.10.2023.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשות המיסים הודיעה (קישור להודעה) על דחייה נוספת של המועד האחרון להגשת התביעות כאמור, וזאת עד ליום 31.12.2023.
החלטה בבקשה לדיון נוסף בעניין בית חוסן – האם רכישה עצמית של מניות מהווה אירוע מס לגבי בעלי המניות הנותרים?
במבזק מס' 2011 מיום 14.2.2023 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים שהגישו פקיד-שומה עכו וסיידה על פסקי-הדין בעניין בית חוסן בע"מ ובעניין סיידה (בהתאמה), בגדרו התקבל ברוב דעות ערעורו של פקיד-שומה עכו ונדחה פה אחד את ערעורו של סיידה.
ה"ה אבירם ורסנוב, רוי עמנואל שרון, ענת רחל שרון* ואורלי שרון** – שהיו המשיבים בערעור שהגיש פקיד-שומה עכו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין בית חוסן בע"מ – הגישו לבית-המשפט העליון בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו וביום 2.10.2023 ניתנה ההחלטה בבקשה.
* בעלי מניות בחברת בית חוסן בע"מ
** דירקטורית בחברת בית חוסן בע"מ ואִמם של רוי וענת)
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
פסילת ספרים לבעלים של מכון עיסוי בהתבסס על הצהרות הבריאות שמילאו המבקרים במכון
ביום 19.10.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין דוידוב.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (פקיד-שומה רחובות) לפסול את ספרי המערער, הבעלים של מכון עיסוי ברחובות, לשנת 2020 בְּשל אי-רישום תקבול ללא סיבה מספקת.
זאת, לאחַר שנציגי המשיב ביצעו בחודש דצמבר 2020 ביקורות ניהול ספרים בעסק ומצאו כי קיים פער בין הצהרות הבריאות שמולאו ונחתמו בעסק לבין הקָבּלות שנתפסו בעסק.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
וכך, בין היתר, קבע השופט בורנשטין (פס' 16-15 לפסק-הדין):
"אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה המשיב אינו רשאי לעשות שימוש בהצהרות הבריאות על מנת לבחון האם המערער רשם כדין את תקבוליו. ב"כ המערער טען כי מדובר בסוגיה משפטית תקדימית ('ברמה עולמית') של האפשרות לעשות שימוש בהצהרות הבריאות לצרכי מס, כאשר 'בהיבט של המשפט המשווה ההנחות על בסיסן נערכה שומה לעותר, הנן תוצא לוואי של חיוב ממקור רפואי חיצוני חסר משקל או רלוונטיות'. ועוד טען ב"כ המערער כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם פקודת מס הכנסה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק, תקנות בריאות העם או תקנות שעת חירום.
איני סבור כי מדובר בעניין משפטי תקדימי כלשהו, או כי קיימת מניעה כלשהי לעשות שימוש באותן הצהרות לצורך החלטת המשיב לפסול את ספריו של המערער. ממילא איני סבור כי הצהרות הבריאות הן 'מקור חיצוני רפואי חסר משקל או רלוונטיות', כדברי ב"כ המערער.
ראשית, אין מדובר במקרה דנן בעריכת שומה, אלא בהחלטה על פסילת ספרים בשל אי רישום תקבולים, ולפיכך כל טענות המערער באשר לחוסר סבירות השומה, אינן רלוונטיות.
שנית, אך ברור הוא כי השאלה האם הנישום רשם את תקבוליו היא שאלה עובדתית מובהקת וכל ראיה, לרבות ראיה נסיבתית, בוודאי שיכולה לשמש את פקיד השומה בבואו לקבוע האם הנישום רשם תקבול, ואם לא רשם – האם הייתה לו סיבה מספקת לכך.
שלישית, הוראות ניהול ספרים מציינות במפורש (סעיף 25ד)), כי על הנישום מוטלת החובה לשמור ברשותו מסמכים שניהל בין אם מרצון ובין אם מכוח הדין. הצהרות הבריאות שהוכנו בהתאם להוראות הדין ולפי הנחיות גורמי האכיפה, הן, ללא ספק, בגדר מסמכים כאמור, ואם מוטלת על הנישום החובה לשמור עליהם, ברור הוא כי פקיד השומה רשאי לעשות בהם שימוש לצורך ביקורות שהוא עורך בעסק. אף לא מצאתי בסיס כלשהו לטענה כי הדבר עומד בניגוד לחוקי יסוד או כל חוק אחר."
האם הפעלת טרקליני האירוח בנתב"ג חייבת במע"מ בשיעור אפס? ניכוי מס תשומות בגין שכירת רכבים פרטיים ששימשו בעסק
ביום 10.10.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין טרקליני אח"מ, מבית מלונות דן ו-קיו.איי.אס.
להלן תמצית העוּבדות כפי שהובאה בפתח פסק-הדין:
המערערת היא שותפוּת מוגבלת העוסקת בניהול ובהפעלה של טרקליני אירוח לנוסעים בנמל התעופה בן גוריון ("נתב"ג").
שירותי האירוח בטרקלינים כוללים, בין היתר, העמדה לרשות המתארחים של מזנון פתוח (בופה), משקאות חמים, קרים ואלכוהוליים, מתחמי ישיבה, מגזינים, עיתונים וכד'.
הפעלת טרקליני האירוח בנתב"ג בתקופה הרלוונטית לערעור דנן נעשתה מכוח "חוזה הרשאה למתן שירותי ניהול והפעלה של טרקליני אירוח באולם הנוסעים היוצאים, באולם הנכנסים שבבניין הקרקעי בטרמינל 3, ובטרמינל 1 שבנמל התעופה בן-גוריון", שנחתם ביום 5.11.2013 בין רשות שדות התעופה ("הרשות") לבין המערערת ("הסכם ההרשאה").
בהסכם ההרשאה נקבע, כי המערערת תקבל רישיון להפעיל ולנהל טרקליני אירוח בנתב"ג תמורת תשלום דמי הרשאה לרשות בתוספת מע"מ.
המערערת מספקת את שירותי האירוח בטרקלינים בעיקר לנוסעים היוצאים מישראל אשר רכשו כרטיסי טיסה למחלקות היוקרה של חברות תעופה שונות, או שהם חברי מועדוני לקוחות או מחזיקי כרטיסי אשראי מסוימים, או שהם שילמו למערערת ישירות עבור השירותים.
את התשלום עבור שירותי האירוח גובה המערערת מחברות התעופה, ממועדוני הלקוחות, מחברות כרטיסי האשראי או מהנוסעים עצמם, בהתאמה.
המערערת דיווחה למשיב על הכנסותיה ממתן שירותי האירוח: על הכנסותיה מחברות תעופה המחזיקות סניף בישראל, ממועדוני לקוחות ישראליים, מחברות כרטיסי אשראי ומנוסעים מזדמנים ישראליים – דיווחה כהכנסות החייבות במס בשיעור מלא; ועל הכנסותיה מחברות תעופה זרות וממועדוני לקוחות זרים – דיווחה כהכנסות החייבות במס בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(6) לחוק מע"מ.*
* סעיף זה קובע מע"מ בשיעור אפס לגבי:
"שירות בקשר עם כניסתם של כלי טיס או כלי שיט לישראל או עם יציאתם ממנה או בקשר לשינוע טובין –
(א) שנתנה רשות שדות התעופה או חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 לכלי הטיס או לכלי השיט או לנוסע בהם בקשר לכניסתו לישראל או ליציאתו מישראל [...]"
לטענת המערערת, היא שלוחהּ של הרשות ונכנסת לנעליה ולפי הפרשנות הנכונה והתכליתית של סעיף 30(א)(6) לחוק, יש להעניק לשירותים שניתנים על-ידי המערערת הטבה בדמות חיוב במס בשיעור אפס.
עוד טענה המערערת, כי סעיף 30(א)(6) לחוק אינו דורש שהשירותים יהיו נחוצים ליציאה מישראל והוא אינו דורש שהשירותים יהיו כאלה שבגינם הרשות רשאית לגְבות אגרות.
המערערת הוסיפה וטענה, כי עמדתה עולה בקנה אחד עם אישור המחלקה המקצועית ברשויות מע"מ, שהביעה עמדה זו בכנסים מקצועיים ובהחלטת מיסוי מיום 16.2.2021 שניתנה ביחס לעוסק אחר עם פעילות זהה ("הרולינג"). כך, טוענת המערערת, למרות שבמסגרת הרולינג נקבע במפורש כי יש לראות בעוסק כגון המערערת כזרועה הארוכה של הרשות ולהחיל על שירותיו מע"מ בשיעור אפס, המשיב לא הזכיר ולוּ במילה את דבר קיומו של הרולינג בכתב התשובה שהגיש ביום 1.7.2021 והוא הסתיר את קיומו מבית-המשפט. אכן, הוסיפה המערערת, הרולינג בוטל בהמשך, אך ביטולו נעשה באופן שרירותי, בניגוד לעקרון הסופיות של החלטות מיסוי ושלא בהתאם להליך לביטול החלטות מיסוי.
לחלופין, טענה המערערת, כי יש להחיל עליה את הוראות סעיף 30(א)(10) לחוק מע"מ ("מכירת זכות לנסיעת חוץ") ולחלופי חילופין יש לראות בזכות להשתמש בטרקלינים כ"מכירת נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ" החייבת במע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(2) לחוק מע"מ.
מנגד, לעמדת המשיב, מתן שירותי אירוח בטרקליני האירוח בנתב"ג, לרבות לנוסעי חברות תעופה זרות וחברי מועדוני לקוחות זרים, מהווה עסקה החייבת במס בשיעור מלא, ובהתאם, המשיב הוציא למערערת שומת מס עסקאות בה הוא חִייב את המערערת בתשלום מס עסקאות על מלוא הכנסותיה.
נוסף על כך, המערערת ניכתה מס תשומות בגין שכירתם בעסקאות הֶחְכֵּר (ליסינג) של רכבים פרטיים, כמשמעות המונח "רכב פרטי" בתקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ("התקנות").
ברם, המשיב דחה את ניכוי התשומות בגין שכירת הרכבים לפי תקנה 14 לתקנות* והוציא למערערת שומת מס תשומות בהתאם.
* סעיף זה קובע כדלקמן:
"(א) המס שהוטל על מכירת רכב פרטי לעוסק או על ייבוא רכב כאמור בידי עוסק לא יהיה ניתן לניכוי.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו במקרים הבאים:
(1) בוטל;
(2) הייבוא או הרכישה נעשו –
(א) בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב, לרבות רכב פרטי משומש, לגבי רכב שאין בו שימוש ואינו מיועד לשימוש לבד ממכירתו במהלך העסק;
(ב) בידי עוסק אחר אם הרכב משמש אך ורק לאחד מאלה: ללימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה; להשכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב; להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים; לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור."
לטענת המערערת, היא השתמשה ברכבים לצורך מתן שירותי האירוח (לשם הובלת ציוד וסחורה לטרקלינים וכדומה) ובגין השימוש ברכבים לצורך העסק ניכתה את מס התשומות. זאת, בהתאם לעיקרון הבסיסי שבסעיף 38(א) לחוק לפיו עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות.
עוד טוענת המערערת, כי יש להבחין בין נסיבותיה לבין נסיבות עניין בטחון שירותים אבידר בע"מ (ע"מ (מחוזי ת"א) 9652-01-17), שכּן באותו עניין לא כל הרכבים נותרו סגורים באתר העבודה, לא כל הרכבים שימשו בעסק וחלק מהרכבים הוצמדו לאנשים ספציפיים, בעוד שבמקרה דנא רכבי המערערת מעולם לא יצאו את נתב"ג, אפילו לא לצורך תדלוק, נעשה בהם שימוש עסקי בלבד והם לא הוצמדו לעובדים ספציפיים. כמו-כן, בהתאם לכללי הרשות, המערערת אינה יכולה להכניס רכבים מסחריים גדולים לשטח התפעולי של נתב"ג.
מכאן הערעור.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב ובשכ"ט באי-כוחו בסך של 90,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).
השופטת סרוסי נדרשה למילים "בקשר לכניסתו לישראל או ליציאתו מישראל" שבהוראות סעיף 30(א)(6) לחוק מע"מ וקבעה, כי יש לפרש את המילה "בקשר" באופן מצמצם הדורש קשר ישיר ואינטגרלי עם פעולת הכניסה והיציאה; וכי לא די שהשירות ניתן במסגרת הכניסה או היציאה מישראל.
וכך היא קבעה (בפס' 31 ואילך):
"ראשית, נראה כי זהו הגיונם הפשוט של הדברים. תכליתו של החוק היא להקל על הכניסה לישראל או היציאה מישראל של כלי הטיס והנוסעים בהם. זאת, באמצעות הטבה בדמות מע"מ בשיעור אפס על שירותים שמעניקה הרשות אשר מאפשרים את הפעולות הללו. עם זאת, אין מקום לפטור מתשלום מע"מ, גם את הרשות עצמה, בגין פעילויות כלכליות נלוות, שאינן קשורות באופן ישיר לעצם הכניסה או היציאה ולליבת פעילותה של הרשות. תכלית החוק אינה עידוד פעילות עסקית-מסחרית מעין זו, שאך ורק נלווית לפעולת היציאה או הכניסה.
כל פרשנות אחרת משמעה למעשה מעין 'Carte blanche' לרשות להפעיל עסקים בנמלי התעופה למטרות רווח, תוך חיובה במע"מ בשיעור אפס [...]
גם לא ראיתי מקום מיוחד לעודד את שירותי הטרקלין. מדובר במיזם עסקי לכל דבר ועניין אשר המערערת מפעילה מתוך כוונת רווח כלכלי גרידא [...]
שנית, נראה כי זו הייתה כוונת המחוקק בתיקונו את החוק [...]
שלישית, כידוע, על נישום הטוען להקלה או לפטור ממס לשכנע את בית המשפט כי הוא נמצא בבירור בתחום תנאי ההקלה או הפטור, בהתאם ללשונם ולתכליתם [...] בענייננו, לא מצאתי כי פעילות המערערת נמצאת בבירור בתחום תנאי הטבת המס בהתאם ללשונה ולתכליתה [...]"
ובהמשך הדברים (פס' 43 ואילך):
"המערערת טוענת בסעיף 12 לתצהירה כי הפעלת הטרקלין דומה להליך הרישום לטיסה (צ'ק אין) המתבצע בנתב"ג, שכן מדובר בפעילות שקשורה ליציאה מישראל הגם שלא כל הנוסעים היוצאים נעזרים בה. אולם, בניגוד לרישום לטיסה שחובה לבצע בין בבית ובין בנתב"ג, מרבית הנוסעים לא מתארחים בטרקלינים והדבר לא נדרש על מנת לצאת את ישראל [...] שירותי הטרקלין הם שירותים נלווים לפי בחירה שנועדו לנוחות הנוסעים, ותו לא.
בהתאם, אני סבורה כי שירותי טרקליני האירוח הם מסוג השירותים שגם הרשות חייבת בהם בשיעור מע"מ מלא [...]
לטעמי, אין הבדל מהותי בין הפעלת הטרקלין ובין הפעלת בתי הקפה והמסעדות שבנתב"ג, שמחויבים במע"מ מלא [...]
השופטת סרוסי הוסיפה ונדרשה לטענתה החלופית של המערערת ביחס לסעיף 30(א)(10) לחוק מע"מ ולטענתה הנוספת ביחס לסעיף 30(א)(2) לחוק ודחתה אותן (ראו פס' 60-15 ופס' 64-61 לפסק-הדין, בהתאמה).
בהמשך הדברים, נדרשה השופטת סרוסי למחלוקת בנושא ניכוי מס התשומות בגין השימוש ברכבים וגם בעניין זה קיבלה את עמדת המשיב.
לדבריה, אף אם הייתה מקבלת את כל טענותיה העובדתיות של המערערת והייתה מניחה כי הרכבים שימשו אך ורק לצורך העסק, עדיין אין בכך להביא לקבלת הערעור שכּן הוראות תקנה 14 לתקנות ברורות והן אינן מתירות זאת; וקבלת עמדת המערערת משמעה למעשה ריקון מתוכן של אותה תקנה.
השופת דחתה את טענת המערערת לפיה השימוש ברכבים נכפה עליה משום שהרשות אינה מאפשרת שימוש ברכבים גדולים. זאת, הן מהטעם שהטענה נטענה בעלמא ולא בוססה ופורטה כדבעי והן מהטעם שהמערערת לא הִסבירה מדוע היא לא משתמשת ברכבים אחרים שמותרים לטענתה בשימוש על-פי נוהלי הרשות ושאינם נכנסים בגדרי תקנה 14, כגון: ג'יפים.
לבסוף, נדרשה השופטת לטענות המערערת ביחס להתנהלות המשיב כמו גם לביטול הרולינג, ודחתה טענות אלו.
עתירה לפי חוק חופש המידע
ביום 28.9.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין חברת נמל חיפה בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בעתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 ("החוק") המופנית נגד החלטתה מיום 28.7.22 של הממונה על חופש המידע ברשות המיסים, לדחות בקשת מידע שהגישה העותרת, חברת נמל חיפה בע"מ, ביום 31.5.2022.
מדובר בבקשה לקבלת כלל המסמכים הנוגעים לפניותיה של המשיבה 2, חברת שברון מדיטרניאן לימיטד (לשעבר נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד, אשר שמה הוחלף בעקבות מיזוגה עם חברות נוספות) ("שברון") לרשות המיסים או למנהל המכס, בעניין פריקת מטענים ישירה באסדות הגז שהקימה – "לוויתן" ו"תמר".
בית-המשפט, מפי השופט י' נועם, דחה את העתירה וקבע, כי הן על בקשותיה ופניותיה של שברון לרשות בעניין מיקום פריקת הטובין, והן על המענים לבקשות ולפניות, לרבות אישורים שניתנו, חלה הוראת הסודיות שבסעיף 231א2 לפקודת המכס וחל איסור על הממונה למסוֹר את המידע לפי סעיף 9(א)(4) לחוק (קישור לפסק-הדין).
ניכוי הוצאות שכיר מהברוטו לעניין ביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") פרסם חוזר ביקורת ניכויים מס' 16 (המהווה גם את חוזר מעסיקים מס' 1506 וחוזר ביטוח מס' 1496) בנושא "ניכוי הוצאות שכיר מהברוטו לצרכי תשלום דמי ביטוח".
בגדרו של החוזר מובהרת עמדת המל"ל לפיה מעסיק אינו רשאי לקזז הוצאות מהכנסת העבודה של עובדיו החייבת בדמי ביטוח וזאת אף אם הוצאות אלו מותרות לעובדים בניכוי לצרכי מס הכנסה.
למַעבר לחוזר, לחצו כאן.
חוק הבנקאות (רישוי) מַסמיך את הבנקים בישראל לבצע פעולות של מכירה וקנייה של מטבעות דיגיטליים
ביום 10.10.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהוגשה על-ידי חברת ביטס אוף גולד בע"מ ואיגוד הביטקוין הישראלי כנגד נגיד בנק ישראל, בנק ישראל – הפיקוח על הבנקים ובנק לאומי לישראל בע"מ.
העותרת 1, חברת ביטס אוף גולד בע"מ ("העותרת"), היא חברה פרטית העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים, ומציגה עצמה כאחת מחלוצות הפעילות בתחום בישראל. לצדה, הגיש את העתירה גם איגוד הביטקוין הישראלי, העותר 2, שהוא עמותה ללא מטרת רווח הפועלת לקידום סחר במטבעות דיגיטליים.
העותרת מחזיקה מאז שנת 2013 ברישיונות שונים המתירים לה לעסוק במסחר במטבעות דיגיטליים.
הרישיון הנוכחי בו היא מחזיקה ניתן לה מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 ("חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים").*
* חובת הרישוי לצורך עיסוק במסחר במטבעות דיגיטליים הקבועה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים אינה חלה על תאגידים בנקאיים לפי סעיף 13(א)(11) לאותו חוק.
העתירה נולדה למעשה על רקע פעילות שמבצע בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיב 3) ("בנק לאומי"), אשר ביום 29.10.2022 הודיע כי קיבל אישור מהמשיבים 1 ו-2, נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים (ביחד: "בנק ישראל"), להתחיל להציע ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים.
העתירה הוגשה ביום 3.11.2022 ולצדה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים שיאסור על בנק לאומי להתחיל לספֵּק ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים. בעתירה נטען, כי פרשנות לשונית ותכליתית של סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 ("חוק הבנקאות")* מלמדת שבנק ישראל לא הוסמך לתת אישור לתאגידים בנקאיים לעסוק באופן ישיר במסחר במטבעות דיגיטליים. עוד נטען, כי היות שסעיף 10 לחוק הבנקאות אינו מתייחס באופן מפורש לסחר במטבעות דיגיטליים, היה על בנק לאומי לקבל אישור לכך מכוח סעיף 25 לחוק הבנקאות תוך עמידה בתנאים הקבועים בו – דבר שלא נעשה. מֵעבר לכך, העותרים טוענים שכניסה של הבנקים לתחום המטבעות הדיגיטליים עלולה לפגוע בתחרות בְּשל פגיעתה בגורמים קטנים יותר הפועלים בתחום זה. לבסוף, העותרים מדגישים שבנק ישראל פעל בחוסר שקיפות, שכּן האישור שנתן לבנק לאומי מעולם לא נחשף לציבור.
* סעיף זה קובע כדלקמן:
"לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה:
(1) קבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;
(2) קבלת פקדונות כספיים אחרים;
(3) הנפקת ניירות ערך;
(4) ניהול מערכת תשלומים, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;
(4א) קניה ומכירה של מטבע חוץ;
(5) מתן אשראי;
(6) השקעה בניירות ערך או בזהב המיועד לצרכים מוניטריים;
(7) שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות;
[...]"
ביום 25.12.2022 הגיש בנק לאומי תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים, וביום 4.1.2023 הוגשה תגובה מקדמית גם מטעם בנק ישראל.
בעיקרו של דבר, כְּלָל המשיבים טענו שיש לפרש את הפעולות המותרות לבנקים לפי סעיף 10 ככוללות גם הרשאה לפעול בתחום של רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים. באופן יותר קונקרטי, נטען, כי הפעילות בתחום זה נופלת לגדרו של סעיף משנה (7), הקובע כי תאגידים בנקאיים רשאים לעסוק ב"שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן [...]". עוד טענו המשיבים, כי יש לפרש את הביטוי "נכסים אחרים" ככולל גם מטבעות דיגיטליים, והוסיפו שהמערכת המאפשרת רכישה ומכירה שלהם עבור לקוחות הבנק היא בגֶדר "ניהול" שהוא "למען הזולת", וזאת כאשר הבנק פועל "כשלוח".
בית-המשפט העליון, מפי השופטת ד' ברק-ארז (בהסכמת השופטת י' וילנר והשופט נ' סולברג), דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין).
החלטות ועדת העיצומים של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשנת 2023
ביום 7.9.2023 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון את החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על נותני שירותים פיננסיים אשר הֵפֵרו את הוראות חוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000, והצווים אשר הוצאו מכוחו, לשנת 2023.
בהחלטות ניתן למצוא תיאור של ממצאי דו"ח הביקורת, טענות המפרים, החלטות הוועדה והעיצומים שהוטלו.
תמצית ההחלטות שפורסמו:
החלטת הוועדה בעניינה של א.ש. מימונית
הוועדה קבעה כי בוצעו ההפרות הבאות: היעדר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ("הרשות") על 350 פעולות רגילות בסכום כולל של 27,522,062 ₪; היעדר דיווח על 23 פעולות הנחזות להיות בלתי רגילות בסכום כולל של 1,245,012 ₪; היעדר ביצוע הליך הכרת הלקוח עבור 527 לקוחות אשר ביצעו 682 עסקאות בסכום כולל של 739,365,194 ₪, וכן הפרה של החובה לשמור תיעוד לטופס הכר את הלקוח; וכן הפרת החובה לבצע בקרה שוטפת.
הוטל עיצום כספי בסך 300,000 ₪.
החלטת הוועדה בעניינה של מ. און ליין מימון וסחר בע"מ
הוועדה קבעה כי החברה לא דיווחה לרשות על 20 עסקות ניכיון החייבות בדיווח, בסכום כולל של 1,375,365 ₪.
הוטל עיצום כספי בסך 120,000 ₪.
החלטת הוועדה בעניינה של מ.ר.מ. אקספרס
הוועדה קבעה כי בוצעו ההפרות הבאות: היעדר דיווח לרשות על 1,649 פעולות רגילות בסכום כולל של 271,562,701 ₪; היעדר דיווח לרשות על 769 פעולות הנחזות להיות בלתי רגילות בסכום כולל של 32,357,475 ₪; הפרת חובת הרישום והדיווח על פרטי זיהוי לגבי 639 עסקאות בהיקף של 22,018,397 ₪; וכן 2,852 הפרות של חובת הכללת פרטי דיווח בסכום כולל של 464,927,281 ₪.
הוטל עיצום כספי בסך 367,000 ₪.
החלטת הוועדה בעניינו של סמי מחאג'נה
הוועדה קבעה כי בוצעו ההפרות הבאות: היעדר דיווח לרשות על 179 פעולות רגילות בסך כולל של 34,047,460 ₪; היעדר דיווח לרשות על 188 פעולות הנחזות להיות בלתי רגילות בסכום כולל של 14,291,617 ₪; היעדר ביצוע הליך הכרת הלקוח עבור 186 לקוחות אשר ביצעו 2,816 עסקאות בסכום כולל של 421,513,698 ₪, וכן הפרה של החובה לשמור תיעוד לטופס הכר את הלקוח; חמש הפרות של חובת הרישום והדיווח על פרטי זיהוי בסכום כולל של 201,523 ₪; נמצאו 22 עסקאות שבוצעו מול נותן שירותים פיננסיים, שלגביהן לא בוצע אימות פרטים אל מול המרשם או מבלי שהוצע היעתק מהרישיון, בסכום כולל של 1,883,173 ₪.
הוטל עיצום כספי בסך 380,000 ₪.
החלטת הוועדה בעניינה של שערי ברכה המרות מט"ח בע"מ
הוועדה קבעה כי בוצעו ההפרות הבאות: היעדר דיווח לרשות על 226 פעולות רגילות בסך כולל של 45,403,059 ₪; היעדר דיווח על פעולות הנחזות להיות בלתי רגילות, לגבי 24 לקוחות שביצעו עסקות בהיקפים גדולים משמעותית מאלה שהוצהרו ונחתמו על ידם, בפער מצטבר של 33,649,981 ₪; היעדר ביצוע הליך הכרת הלקוח עבור 38 לקוחות אשר ביצעו 181 עסקות בסכום כולל של 21,683,679 ₪, וכן הפרה של החובה לשמור תיעוד לטופס הכר את הלקוח; וכן הפרה של החובה לבצע בקרה שוטפת.
הוטל עיצום כספי בסך 170,000 ₪.
לפרסום באתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לחצו כאן.