השלכות המס הגלומות בירידות החדות בשווקים ובאינפלציה | חוזר מקצועי בנושא סעיף 8(ג) לפקודה | רכישת דירת מגורים בידי מי שמחזיק בדירה באמצעות חברה | שומה עצמית מקוּונת בדיווח למס שבח | שומה בעקבות הליך פלילי | תופעת הפשיעה בחברה הערבית | קורונה

השלכות המס הגלומות בירידות החדות בשווקים

ירידות השערים החדות של ניירות-ערך רבים בבורסות מחייבות בחינה של השלכות המס הגלומות בכך לגבי המשקיעים השונים כמו גם לגבי עובדים שקיבלו את אותם ניירות-ערך במסגרת מכשירים הוניים כלשהם.
בדומה, יש לבחון את השלכות המס הגלומות בירידת ערכּם של המטבעות הדיגטליים השונים.
כל זאת, למותר לציין, תוך הבאה בחשבון של מיהותו של המשקיע (יחיד, חברה לסוגיה השונים וכו') וסיוֹּוגו לצורכי מס (תושב ישראל, עולה חדש, תושב חוזר וכו'), סיוּוג הרווח/הכנסה/הפסד הגלומים בנכס שערכּו ירד, השינוי בשער המטבע הרלבנטי למן רכישת הנכס, הפסדים ברי-קיזוז של משקיע מפעילויות/נכסים אחרים ועוד.

משרדנו בעל ניסיון רב ומומחיות ייחודית בנושאים אלה ואנו כמובן לרשותכם.

---

השלכות המס הגלומות באינפלציה

לצד ירידות השערים החדות של ניירות-הערך והמטבעות הדיגיטליים, יש להידרש גם לאינפלציה אשר לאחַר כשני עשורים שבהם לא הייתה רלבנטית, חזרה לחיינו.
האינפלציה הגואה אוצרת בחוּבּה השלכות מס נרחבות, לרבות, בין היתר, באשר למבנה ההון העצמי והזר של הפירמה וכבר נשמעים קולות התומכים בהחזרת הוראות חוק התיאומים לתוקף.
כמו-כן, שיעור האינפלציה מהווה שיקול מהותי בבחירת השקעות פיננסיות בידי יחידים (הכנסות ורווחים שמקורם בנכסים צמודים חייבים, ככלל, במס בשיעור 25% בעוד שהכנסות ורווחים שמקורם בנכסים שאינם צמודים חייבים, ככלל, במס בשיעור 15%).
לא למותר להזכיר, כי חובות מס לרשות המסים כמו גם יתרות זכות של נישומים בגין מס ששילמו ביֶתֶר נושאים, ככלל, ריבית בצירוף הפרשי הצמדה למדד, על כל המשתמע מכך.

---

חוזר מקצועי בנושא סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה

חוזר מס הכנסה מספר 2/2022 בנושא "סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה" מפַרט את עמדת רשות המסים ביחס לפריסת הפרשי שכר והפרשי קצבה (סעיף 8(ג)(1) לפקודת מס הכנסה); פריסת פדיון ימי חופשה (סעיף 8(ג)(2) לפקודה); פריסת מענק פרישה, מענק עֵקב פטירה וסכום המתקבל מהיוון קצבה (סעיף 8(ג)(3) לפקודה);* פריסת סכום המתקבל מחזרה מרצף קצבה בהתאם לסעיף 9(7א)(ז) לפקודה; פריסת סכום המתקבל מחזרה מרצף פיצויים בהתאם לסעיף 9(7א)(א)(4)(ד) לפקודה; פריסת דמי לידה המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי; ופריסת הכנסות שמתקבלו לאחַר פטירה.

* תשומת לבכם, בין היתר, לאמור בפסקה 4.4.7 לחוזר.

החוזר החדש והתנאים שנקבעו בו חלים ממועד פרסומו והם מחליפים את התנאים המצויים בסעיף 3 לחוזר 5/78 וכן את הוראות חוזר מס הכנסה מספר 10/2011 בנושא: "הכנסות מעבודה ו/או מענקי פרישה /פטירה המתקבלות לאחר אריכות ימים" וכן הנחיות קודמות שאינן תואמות את הוראות החוזר החדש.*

* ראו סעיף 9 לחוזר 2/2022.

להורדת החוזר החדש, לחצו כאן.

---

רכישת דירת מגורים בידי מי שמחזיק בדירה נוספת באמצעות חברה

כידוע, למן חקיקת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016,* רכישת דירת מגורים על-ידי חברה לצורך מגוריו של בעל הַשליטה (או קרובו) בחברה גוררת את תחולתן של הוראות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, וממילא מאיינת את הכדאיות הגלומה ברכישת דירה כאמור.**

* קישור לחוק ההתייעלות.

** נזכיר, כי הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה קובעות חיוב במס של משיכת כספים או נכסים מחברה בידי בעל מניות מהותי אשר אינם מוחזרים במועד שנקבע לעניין זה, כאשר "משיכה מחברה" כוללת, בין היתר, העֳמדת נכס של החברה לשימוש בעל המניות המהותי או קרובו, במישרין או בעקיפין והנכסים שעליהם תחול הוראה זו כוללים, בין היתר, דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי או קרובו, ולרבות תכולתה.

עם זאת, הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה אינן חלות כאשר הדירה אינה משַמשת לצורך מגוריו של בעל הַשליטה בחברה (או קרובו), דהיינו באותם מקרים בהם מושכרת לצד שלישי או אינה מושכרת כלל.

מהו הדין כאשר בעל הַשליטה בחברה שבבעלותה דירת מגורים, ואשר אין בבעלותו דירות מגורים אחרות, רוכש במישרין* דירת מגורים נוספת?

* דהיינו, שלא באמצעות החברה או חברה אחרת.

האם הוא ייחשב כמי שרכש דירת מגורים יחידה לעניין חבותו במס רכישה?

לדעתנו, התשובה לכך חיובית.

אומנם, סעיף 49ד לחוק מיסוי מקרקעין קובע,* כי דירה** הנמצאת בבעלות חברה תיחשב כדירה נוספת לעניין הזכאות לפטוֹר ממס שבח במכירת דירה יחידה, וזאת אם חֵלקו המשוקלל של היחיד בזכויות בדירה עולה על שליש*** (ובלבד שהדירה אינה מסוּוגת כמלאי עסקי והיא לא הושכרה בשכירות מוגנת לפני 1.1.1997).

* וכך קובע אותו סעיף: "לענין סעיף 49ב(2) יראו כדירת מגורים נוספת גם דירה המשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה שהיא בבעלותו של איגוד, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה, אך למוכר יש באמצעות זכויותיו באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק העולה על שליש בבעלות בה, ולגבי מוכר שירש את זכויותיו באיגוד – חלק העולה על מחצית בבעלות בה, והיא לא הושכרה בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997); לענין זה,'זכויות' – כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, הזכות לקבל רווחים והזכות למנות מנהלים."

** לרבות דירה המשַמשת שלא למגורים, למשל: דירה המשַמשת למשרדי החברה (תוך שמירת מאפיינהּ כדירת מגורים).

*** ולגבי מי שיָרש את זכויותיו באיגוד – חלק העולה על מחצית בבעלות בה.

ואולם, הוראת אותו סעיף 49ד לחוק חלה רק לעניין מס שבח* ולא לעניין מס רכישה.

* וליתר דיוק, רק לעניין הזכאות לפטוֹר ממס שבח במכירת דירה יחידה, כאמור בסעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין, ולא לעניין סעיפי פטוֹר אחרים ממס שבח.

זאת, הן לאור לשונהּ המפורשת של אותה הוראה,* הן בהיעדר הוראה אחרת המחילה אותה לעניין מס רכישה – דוגמת הגדרת המונח "דירה יחידה" שבסעיף 9(1ג)(4)(א) לחוק מיסוי מקרקעין לפיה יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה "הוא כאמור בסעיף 49ג(3)" – והן מהטעם שמס הרכישה מהווה מס עקיף מובהק שיש לנקוט לגביו בגישה מצמצמת.

* וראו גם סעיף 9(ה) לחוק מיסוי מקרקעין הקובע, כי "דין מס הרכישה לכל דבר וענין, למעט פטורים שלפי פרק חמישי 1 עד פרק ששי – כדין המס".

סיכומו של דבר: דירה המוחזקת באמצעות חברה שבבעלות יחיד לא תיספר במניין דירותיו לעניין זכאותו לתשלום מס רכישה בשיעור מופחת בגין דירה אחרת שרכש ואשר מהווה את דירתו יחידה.

---

שומה עצמית מקוּונת בדיווח למס שבח

ביום 22.5.2022 פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה הָחל מיום 1.9.2022 דיווח מקוּון של הצהרה חייבת במס שבח לפי הוראות סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין יכלול כחובה צירוף שומה עצמית, כאמור בסעיף 73(א)(6) לחוק, שנערכה באמצעות טופס דיווח מקוּון שקבע המנהל (2990 / 2990א).

עוד צוין בהודעה, כי הָחל מהמועד האמור לא יתקבלו דיווחים של שומה עצמית שלא נערכו על-גבי טופס הדיווח המקוון.

---

שומה בעקבות הליך פלילי

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי

במבזק מס' 1890 מיום 20.12.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין רוזיליו.

נזכיר את עיקרי העוּבדות:
בחודש יוני 2018 נגזר דינו של המערער במסגרת הֶסדר טיעון בעבירוֹת לפי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ ונגזר עליו עונש של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. זאת, עֵקב זיוף חשבוניות קניה מספקים תוך ניפוח הסכומים פי עשרה ויותר מהסכום המקורי והעברתן לנאשם נוסף בתמורה ל-15%-10% מהסכום המנופח.
בעקבות סיום החקירה, ומשלא נענה המערער לדרישת המשיב (פקיד-שומה נצרת) להגיש דו"חות שנתיים לשנים הרלבנטיות, הוציא המשיב למערער שומה בהיעדר דו"ח.
בחודש נובמבר 2015 הגיש המערער דו"חות שנתיים, המהווים השגה על השומה האמורה, אך דו"חות אלה לא כללו את הכנסות המערער כפי שעלו מחקירתו.
בחודש מרץ 2019 הוציא המשיב שומה בצו לשנות-המס הרלבנטיות ובעקבות זאת הוגש הערעור.
לטענת המערער, השומה הוּצאה לו לאחַר שחלפה תקופת ההתיישנות. 
עוד טוען המערער, כי חלק מחומר החקירה הוסתר ממנו.
בנוסף, טוען המערער – וזו הטענה העיקרית עליה מתבסס הערעור – כי במסגרת התיק הפלילי הצהירה הפרקליטה על הסרת המחדלים האזרחיים ועל-כן יש ללמוד מהצהרה זו, שהייתה הבסיס להסכמתו להסדר הטיעון, כי שומתו שולמה ולא נותר לו חוב לרשויות המס בגין ההכנסה האמורה.
לבסוף, טוען המערער, כי המשיב קבע לו סכומי הכנסה גבוהים מאלה שנקבעו בתיק הפלילי.

בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופטת הוד קבעה, כי המועד בו הֵחלה החקירה הפלילית או המועד בו ידע המשיב או נציגו על החקירה האמורה אינו המועד הרלוונטי לתחילת מרוץ ההתיישנות, אלא המועד בו הגיש הנישום את דו"חותיו לשנות-המס הרלוונטיות ובמקרה דנא המועד בו הגיש המערער את הדו"ח השנתי המהווה השגה, כאמור בסעיף 150(ב) לפקודה.
שעה שכך, מהמועד האמור (נובמבר 2015) ועד למועד השומה (מרץ 2019) לא חלפה תקופת ההתיישנות המנויה בסעיף 152(ג) לפקודה, וממילא המשיב פעל במסגרת הזמנים הקבועים בחוק.

עוד קבעה השופטת, כי אין לקבל את טענת המערער כי חלק מחומר החקירה הוסתר מפניו, שכּן לא רק שהמערער לא הציג ראיות ולא זימן עדים בעניין זה וממילא לא הוכיח את טענתו האמורה, אלא שמלכתחילה אין זה ברור כיצד יש בטענה זו כדי להועיל לו משהורשע לאחַר ועל סמך הודאתו.

באשר לטענה העיקרית לפיה במסגרת התיק הפלילי הצהירה הפרקליטה על הסרת המחדלים האזרחיים קבעה השופטת הוד, כי המערער לא הוכיח כי ניתן ללמוד מהצהרה זו על תשלום שומתו ועדותו תומכת דווקא בגרסה ההפוכה.

לבסוף, נדרשה השופטת הוד לשומה לגופה תוך שהיא דוחה את טענותיו של המערער בעניין זה וקובעת, כי על פקיד-השומה לקבוע את מס האמת על סמך החומר המצוי לפניו והוא אינו כבול לתוצאותיו של ההליך הפלילי. כלומר, ככל שמהחומר האמור עולה, כי גובה ההכנסה של הנישום גבוה משנקבע בהליך הפלילי, הרי שבידי פקיד-השומה להוציא שומה לפי החומר הראייתי המונח לפניו והסכום שצוין בכתב האישום ושנפסק בפסק-הדין בהליך הפלילי אינו כובל את ידיו מלפעול כך.

הערעור לבית-המשפט העליון

המערער הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום 23.5.2022 ניתן פסק-הדין בערעור.

לאחַר שהמותב (השופטת ע' ברון, השופטת י' וילנר והשופט ח' כבוב), אשר לא ראה מקום לשמוע טיעונים בעל-פה, המליץ את אשר המליץ, הודיע בא כוח המערער כי הוא מקבל את ההמלצה ואינו עומד עוד על הערעור.
משכך, הערעור נדחה תוך שהמערער חויב בהוצאות מופחתות בסך 10,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).

---

המלצות הצוות הבין-משרדי בחינת תופעת הפשיעה בחברה הערבית הנובעת מהתנהלות השוק השחור בתחום הפיננסי

ביום 24.10.2021 התקבלה החלטת ממשלה מס' 549 שעניינה תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022–2026. זאת, לאור התגברות מקרי הרצח והאלימות הנובעים כתוצאה מגורמי הפשיעה בחברה הערבית ובמטרה להביא למיגורם.
החלטה זו הטילה, בין היתר, על רשות המסים להשתתף במאמצי האכיפה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, תוך ציון מפורש בין היתר של הצרכים הקיימים לצמצום החזקת מזומן ותופעת השימוש בחשבוניות פיקטיביות.
בהתאם להחלטה האמורה, מינה סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ את מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, לעמוד בראש צוות בין-משרדי לבחינת תופעת הפשיעה בחברה הערבית הנובעת מהתנהלות השוק השחור בתחום הפיננסי.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם חלקן הראשון של המלצות הצוות ובכללן המלצות לצמצום תופעת ההחזקה והשימוש במזומן וכן המלצות למיגור תופעת החשבונות הפיקטיביות.

למַעבר להמלצות, לחצו כאן.

---

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו שתי החלטות חדשות של ועדות-הערר: 

• ההחלטה בעניין קומרי פילגרימגיס בע"מ (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין פלרן הנדסה ומסחר בע"מ (קישור להחלטה).