לוגו אלכס שפירא ושות׳

דחיית מועד הגשת הדו"ח השנתי | דיווח מקוצר | מענק אומיקרון | דיבידנד בידי חברה לתועלת הציבור | מע"מ בגין כספים שמקבל גן ילדים מהמדינה | צו למתן אישור זמני לניכוי מס במקור בשיעור מופחת | בקשה לביטול פס"ד | שומה למסעדה | מס עיזבון | החלטות קורונה

17/04/2022

דחיית מועד הגשת הדו"ח השנתי לשנת-המס 2021

פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה הוחלט על מתן אורכה לכלל הנישומים (יחידים, חברות ומלכ"רים) להגשת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2021.

להלן המועדים המעודכנים:
- יחידים החייבים בהגשת דו"ח שאינו מקוּון יגישו עד ליום 31.5.2022;
- יחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוּון יגישו עד ליום 30.6.2022;
- חברות, מלכ"רים ובעלי שליטה החייבים בהגשת דו"ח יגישו עד ליום 30.6.2022.

נזכיר, כי לגבי נישומים המיוצגים על-ידי רואה-חשבון (או יועץ מס) ניתנת אַרכּה להגשת הדו"ח בהתאם להסדרים בין הרשות למיַיצגים.

דיווח מקוצר על הכנסות-חוץ

כידוע, על-מנת לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, הותקנו תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004.
תקנות אלו מאפשרות לבצע דיווח מקוצר על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל (ובכללן הכנסות פיננסיות), כאשר עמידה בדרישות הדיווח המקוצר עשויה לפטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי.
עם זאת, יש לזכוֹר, כי הכְּלָלים המיוחדים שנקבעו לגבי חישוב חבות המס לצורך הדיווח המקוצר עלולים להביא לחבות אפקטיבית במס גבוהה יותר מאשר במקרה של דיווח רגיל. על-כן, אף אם אין חובה, בנסיבות העניין, להגיש דו"ח שנתי, ייתכן שכדאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח שנתי (במקום הדו"ח המקוצר) ולשלם מס נמוך יותר.*

* להרחבה בנושא הדיווח המקוצר, לחצו כאן.

מועד התשלום והדיווח (דיווח מקוצר) בְּשל הכנסות-חוץ שהופקו/נצמחו בשנת 2021 לא נדחה על-ידי רשות המסים, ועל-כן יש לבצעם עד סוף החודש הזה.

נציין, כי בתי-המשפט טרם נדרשו לשאלה האם נישום* שהגיש דיווח מקוצר באיחור יהיה עדיין פטוּר מהגשת דו"ח שנתי.**

* הכּוונה, מטבע הדברים, לנישום שהגשת דיווח מקוצר על-ידיו גוררת, לאור סוג והיקף הכנסותיו, פטוֹר מהגשת דו"ח שנתי. ראו לעניין זה את הגדרת המונחים "הכנסת חוץ" ו"מקדמת מס" שבתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח-1988.
** ראו, הגם שבהקשר לזכאות לשלם מס בשיעור 10% על-פי סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ (היום – שופט בית-המשפט העליון) בעניין מלר (ע"מ (י-ם) 403/10), בפס' 53 ואילך.

תזכיר חוק מענק סיוע בשל נגיף האומיקרון

פורסם תזכיר חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף האומיקרון, התשפ"ב-2022 ("התזכיר") (קישור לתזכיר).

בגדרו של התזכיר, מוצע לקבוע מענק סיוע לבעלי עסקים שירדו במחזור עסקאותיהם כתוצאה מההשלכות של התפשטות נגיף האומיקרון.

הזכאות לקבלת המענק מותנית, בין היתר, בתנאים הבאים: (1) מחזור עסקאותיו של העוסק בשנת 2019, או בתקופה מאוחרת יותר ככל שעִסקו נפתח לאחר תחילת שנת 2019 ("שנת הבסיס") עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 60 מיליון שקלים חדשים; (2) מחזור עסקאותיו בחודשים ינואר ופברואר 2022 נמוך ממחזור עסקאותיו בחודשים המקבילים בשנת 2019 או בתקופה מאוחרת יותר ככל שעִסקו נפתח לאחר תחילת שנת 2019 ("תקופת הבסיס"), בסכום העולה על 35% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; (3) הירידה במחזורי העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף האומיקרון; (4) ניהול פנקסי חשבונות כדין בתקופות הרלוונטיות; (5) דיווח כדין לרשות המסים לגבי הפעילות בתקופות הרלוונטיות.

המענק ישולם בסכומים המפורטים להלן: 
(1) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים;
(2) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 100 אלף שקלים חדשים – 3,750 שקלים חדשים;
(3) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 100 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – 4,600 שקלים חדשים;
(4) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – 5,400 שקלים חדשים;
(5) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – 6,900 שקלים חדשים;
(6) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – 8,100 שקלים חדשים;
(7) לעוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – הסכומים המפורטים להלן, ובלבד שלא יפחתו מ-8,600 שקלים חדשים ולא יעלו על 600 אלף שקלים חדשים: (א) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 35% ואינו עולה על 40% – סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם מענק סיוע ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס; (ב) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם מענק סיוע ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס; (ג) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם מענק סיוע ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס; (ד) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם מענק סיוע ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס.

דיבידנד בידי חברה לתועלת הציבור

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי

במבזק מס' 1844 מיום 26.3.2020 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין קרן בוקסנבאום נטע בע"מ (חל"צ).

נזכיר, כי המערערת, קרן בוקסנבאום נטע בע"מ, הינה חברה שהוקמה בשנת 1971 על-ידי המנוח יוסף בוקסבאום ("המנוח") למען קידום מטרות חבריות וציבוריות בישראל. המערערת מוגדרת בתקנונה כחברה לתועלת הציבור שאינה רשאית לחַלק רווחים לבעלי מניותיה והיא פטורה ממס בהתאם ובכפוף לפטוֹר המוקנה ל"מוסד ציבורי" בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.

עוד נזכיר, כי פסק-הדין דן בשאלה, האם דיבידנדים שקיבלה המערערת מחברת מכשירי תנועה בע"מ בשנות-המס 2010, 2011 ו-2013 פטוּרים ממס בהתאם להוראות סעיף 9(2)(א) לפקודת מס הכנסה, כטענת המערערת, או שמא הם חל לגביהם הסייג הקבוע באותן הוראות ואשר עניינו בדיבידנד ששולם על-ידי חבר-בני-אדם בשליטת המוסד הציבורי העוסק בעסק (דהיינו, החברה), ועל-כן חלות הוראות סעיף 125ב(4) לפקודה לפיהן דיבידנד כאמור חייב במס, כטענת המשיב, פקיד-שומה ירושלים 3.
מחלוקת זו גררה מספר מחלוקות נוספות בין הצדדים ובכלל זאת שאלת התיישנות השומה שהוציא המשיב לגבי שנת-המס 2010 והשְאֵלה האם בדין חייב המשיב את המערערת בקנסות גירעון.

בית-המשפט, מפי השופטת ח' מרים לומפ, דחה את הערעור ביחס לשאלה העיקרית וקיבל את הערעור ביחס להטלת קנסות הגירעון (קישור לפסק-הדין).

הערעור לבית-המשפט העליון

המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום 30.3.2022 התקיים דיון בערעור.

בגמר הדיון, ובעקבות בהמלצת המותב (השופטים נ' סולברג, י' וילנר ו-א' שטיין), חזרה בה המערערת מערעורה ובנסיבות העניין הוסכם על דחיית הערעור ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

מע"מ בגין כספים שמקבל גן ילדים מהמדינה כהשתתפות בשכר הלימוד של ילדים

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי

במבזק מס' 1862 מיום 7.7.2020 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פנינת המעונות בע"מ.

במהלך התקופה שבמחלוקת (2011–2015) הִפעילה המערערת, חברה פרטית הרשומה כ"עוסק" לצורך חוק מע"מ, מעון ילדים לפעוטות בני שלושה חודשים עד שלוש שנים.
התשלום עבוּר הטיפול בילדים הגיע משני מקורות: מהורי הילדים ומן האגף למעונות יום ולמשפחתונים שהוא זרוע של מדינת ישראל.
נושא הערעור הוא חבות המערערת במע"מ בגין הכספים שנתקבלו על-ידיה מן המדינה כחלק משכר הלימוד שנגבה.

בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

הערעור לבית-המשפט העליון

המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון (אליו ביקשה להצטרף עמותת א.מ.א איחוד מעונות ארצי כ"ידיד בית-המשפט") וביום 7.4.2022 התקיים הדיון בערעור.

בית-המשפט העליון – מפי השופטים נ' סולברג, ד' ברק-ארז ו-א' שטיין – דחה את הערעור ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

וכך נקבע בפסק-הדין (ההדגשות אינן במקור):
"למקרא סיכומי ב"כ הצדדים בכתב, ולמשמע דברי ב"כ המערערת בעל-פה, המלצנו לב"כ המערערת לשקול עם מרשתו אם לעמוד על הערעור.
לאחר שנועץ במרשתו, הודיענו ב"כ המערערת כי אינה עומדת עוד על ערעורה, וזאת בעקבות המלצתנו, ובשים לב לעניינה הספציפי של המערערת, כשהכספים הגיעו אליה לא במישרין, אלא דרך העמותה [*].
הערעור נדחה אפוא בזאת​."

* ייתכן שתמיכה שתתקבל ישירוֹת מתקציב המדינה תביא לתוצאה שונה.


נזכיר, כי מקרה אחר, דומה בעובדותיו, נדוֹן על-ידי בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' וינשטיין) בעניין ה.ק.ש השקעות 2013 בע"מ (ע"מ 58418-12-16).

צו למתן אישור זמני לניכוי מס במקור בשיעור מופחת

ביום 12.4.2022 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין לי-עוז שמש ומגן שמירה ואבטחה בע"מ.

למבקשת ניתן אישור מאולץ* לניכוי מס במקור בשיעור מופחת הָחל משנת 2015 שהוארך מעת לעת.

* כמשמעותו בהוראות הביצוע שעניינן באישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים. ראו, למשל, סעיף 8.19 להוראת ביצוע מס הכנסה מס' 02/2002.

השיעור המופחת עמד על 3% לפרקים ועל 7% לפרקים, כאשר אישור זה התחדש מדי מספר חודשים עד ליום 28.9.2020.

לטענת המשיב (פקיד-שומה ירושלים 1), ביום 1.8.2016 נפתחה חקירה פלילית נגד המבקשת, הן במס הכנסה והן במע"מ, בעקבותיה הוגש נגדה בשנת 2020 כתב אישום המתייחס לשנים 2015–2016 ובו יוחס למבקשת שימוש בחשבוניות מזויפות ופיקטיביות, שאפשרו לה לקזז את הוצאות השכר כהוצאה לצרכי מס בסכום כולל של כ-4.4 מיליון ₪. ממצאי החקירה היוו בסיס לשומה אזרחית (בשלב א') שיצאה למבקשת.
בנוסף, נטען על-ידי המשיב, כי בשנות-המס 2017–2018 דרשה המבקשת הוצאות על-פי חשבוניות של חברה בשם "דעיס בניה ופיתוח" שלמשיב ספקות ביחס לאמיתות החשבוניות.
כמו-כן, נטען שהמבקשת לא הגישה את הדו"ח השנתי לשנת 2019 למרות ארכה להגשתו עד ליום 31.1.2021.
לאור האמור, החליט המשיב כי אישור ניכוי המס במקור בשיעור מופחת יינתן למבקשת רק לאחַר המצאת ערבות שתניח את דעתו, "כדי להבטיח את תשלום המס".
הואיל ואישור ניהול ספרים מתחדש יחד עם אישור על ניכוי מס במקור, לא התחדש אישור זה גם כן.
לאור זאת, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בירושלים בקשה לקבלת סעד זמני, במסגרתו התבקש בית-המשפט ליתן צו המורה למשיב להעניק למבקשת אישור ניהול ספרים ואישור על ניכוי מס במקור בשיעור מופחת של 3%–5%, עד להכרעה בערעור.
המשיב ציין בתגובתו כי הוא מוכן, לפנים משורת הדין, להעמיד את שיעור הניכוי במקור על 12% וזאת עד להכרעה בערעור.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' דורות, קיבל את הבקשה באופן חלקי (קישור להחלטה).

השופט דורות ציין שהקושי בעמדת המשיב נעוץ בכך שלא ניתן כל הסבר מדוע ניתן למבקשת אישור מאולץ בשיעור מופחת של 3%–7% הָחל משנת 2015 ועד ליום 28.9.2020 ועתה מוכן המשיב להעמיד את שיעור הניכוי על 12% ולא פחות, למרות שהאישור המאולץ ניתן במקביל לניהול החקירה הפלילית.
עוד ציין השופט, כי לגבי דרישת המשיב לקבלת ערבות לתשלום המס עולה החשש, כי אין מדובר בערבות לתשלום המס השוטף לשנת 2022 אלא ערבות שתשמש לגביית חובות מס בגין שנים קודמות ולא לשם כך נקבע המנגנון של ניכוי המס במקור. בעניין זה, הוסיף השופט, כי המשיב לא עשה שימוש בסמכותו שלפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה.

לאור האמור, קבע השופט דורות (בפס' 14) כדלקמן: "העולה מן המקובץ הוא שיש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי. על המשיב ליתן למבקשת אישור על ניכוי במקור בשיעור של 7% החל מיום 26.4.22, שיהיה בתוקף למשך שלושה חודשים (עד ליום 26.7.22). בתקופת שלושת החודשים יבחן המשיב את דיווחיה השוטפים של המבקשת למע"מ, בדבר היקף מחזור המכירות, בהשוואה לשנים קודמות, על מנת להעריך האם ניתן להסתפק בשיעור ניכוי במקור של 7%. בתום שלושת חודשי פעילות יוכל המשיב לגבש את דעתו ביחס להארכת תוקפו של האישור על ניכוי המס במקור, באותו שיעור (7%) או בשיעור אחר, לפי שיקול דעתו."


נזכיר, כי במבזק מס' 1960 מיום 24.1.2022 דיווחנו, בין היתר, על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת י' סרוסי) בעניין פורין פאואר עובדים זרים בע"מ (ע"מ 35897-11-21), שם נדוֹנה סוגיה דומה.

בקשה לביטול פסק-דין

ביום 6.4.2022 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, בעניין לירן יחזקאל.

להלן תמצית העוּבדות כפי שהובאה בפתח פסק-הדין:
המבקשים 1 ו-2 הורשעו בפסק-דין חלוט בעבירות שונות, לרבות בעבירות לפי פקודת מס הכנסה ולרבות בכך שהם לא ניהלו ספרים באותן השנים ("פסק הדין הפלילי").
ביום 4.11.2021 הגיש המשיב (פקיד-שומה יחידה ארצית לשומה) בקשה למתן פסק-דין בערעורים בהסתמך על סעיף 42א לפקודת הראיות. דהיינו, המשיב ביקש כי הממצאים והמסקנות של פסק-הדין הפלילי יהיו קבילים בערעורים וכי יינתן פסק-דין בהסתמך עליהם.
המשיב הסכים לוותר על ההפרש שבין החיוב במס בהתאם לצווים שיצאו לבין החיוב במס בהתאם לממצאי פסק-הדין הפלילי, על-מנת לסיים את המחלוקת ולהביא לייעול ההליך ולחסכון במשאבים.
ביום 9.11.2021, ובהמשך להודעת הבהרה מטעם המבקשים מיום 20.10.2021 במסגרתה הם ציינו כי "בין הצדדים אין מחלוקת של ממש בנוגע למס ולסכומי המס", נתנה השופטת סרוסי החלטה במסגרתה התבקשו המבקשים לבוא בדברים עם המשיב על-מנת לנסות ולהגיע לפשרה כספית המסיימת את המחלוקת ביניהם. המבקשים התבקשו לעדכן את בית-המשפט בנוגע להתקדמות המגעים בין הצדדים לא יאוחר מיום 1.12.2021. עוד נקבע באותה החלטה, כי אם המשא ומתן בין הצדדים לא יסתייע, על המבקשים להשיב לבקשת המשיב למתן פסק-דין בהסתמך על פסק-הדין הפלילי, וזאת, עד ליום 2.1.2022.
משלא נמסר עדכון על סיום המחלוקת בפשרה, ניתנה החלטה נוספת של השופטת סרוסי ביום 7.12.2021, במסגרתה נקבע כי אם לא תימסר תשובת המבקשים במועדה, תינתן החלטה בבקשת המשיב למתן פסק-דין על יסוד האמור בה.
על אף זאת, המבקשים לא הגישו תשובה לבקשת המשיב למתן פסק דין.
ביום 5.1.2022 הגישו המבקשים "בקשה והודעה", במסגרתה ביקשו את תיקון נימוקי השומה באופן שיכירו בחובות אבודים שנגרמו להם לכאורה, בסכומים העולים על מיליון ש"ח ("החובות האבודים"). זאת, תוך פירוט לקוני ומינימאלי של אותם חובות אבודים נטענים וללא בדל הוכחה או ראיה לטענותיהם. במסגרת אותה בקשה, הביאו המבקשים את עמדת המשיב לבקשתם, אשר לפיה, משעה שנקבע כממצא במסגרת ההליך הפלילי כי המבקשים לא ניהלו ספרים בשנים הרלוונטיות ונוכח לשון סעיף 33(ג) לפקודה, ממילא לא ניתן להתיר קיזוז חובות אבודים ביחס לאותן השנים. המבקשים לא התייחסו לבקשת המשיב למתן פסק-דין.
ביום 19.1.2022, ולאחַר שהמבקשים לא הגישו את תשובתם לבקשת המשיב למתן פסק-דין (למעלה משבועיים מהמועד האחרון לכך), קיבלה השופטת סרוסי את בקשת המשיב וקבעה כי הממצאים והמסקנות של פסק-הדין הפלילי יהוו ראיות קבילות בהליך. על בסיס הראיות הללו חויבו המבקשים במס, בהתאם לסכום בו הורשעו בפסק הדין הפלילי ("פסק-הדין"). במסגרת פסק-הדין, דחתה השופטת סרוסי את טענות המבקשים ביחס לחובות האבודים.
יצוין, כי המבקשים היו מיוצגים לכל אורך הערעורים דנן וכן כי התקיימו שני דיוני קדם משפט בערעורים (שלמאוחר מביניהם המבקשים וב"כ כוחם לא הופיעו).

המבקשים הגישו לבית-המשפט בקשה לביטול פסק-הדין, וזאת בהתאם לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.*

* תקנה זו קובעת, כי "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו".

לטענתם, יש לבטל את פסק-הדין מן הצדק.
המבקשים טוענים, כי המשיב לא פעל בתיק כמתחייב והגיש בקשה חד-צדדית, שעיקרה התבססות על ההליך הפלילי בלבד. בהליך הפלילי לא הייתה כל התייחסות לסוגיית החובות האבודים.
לטענת המבקשים, סיכויי הערעור גבוהים ושיקולי מס אמת תומכים בבחינת טענתם לחובות אבודים.

מנגד, טוען המשיב, כי פסק-הדין לא ניתן במעמד צד אחד, אלא על בסיס בקשה לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, אשר החלטה בה איננה דורשת התייצבות הצדדים.
ביסודו, כך טוען המשיב, מתבסס פסק-הדין על ראיות מספיקות לתמוך בו, והוא איננו תוצאה של אי-התייצבות לדיון.
מכל מקום, ממילא לא ניתן להכיר בחובות אבודים מקום בו הנישום לא ניהל ספרים.

השופטת סרוסי דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).

ראשית, ומהבחינה הדיונית, קבעה השופטת סרוסי, כי פסק-הדין ניתן בהתבסס על ראיות וממצאים שנקבעו בפסק-הדין הפלילי, ואף לאחַר שהוגשו נימוקי ערעור מטעם המערערים שלא היה בהם על-מנת לסתור את ממצאי פסק-הדין הפלילי, וממילא לא התבקשה ובוודאי שלא ניתנה רשות לסתור את אותם הממצאים. פסק-הדין לא ניתן אפוא, בהיעדר התייצבות, אלא על-בסיס ראיות איתנות ולגופו של עניין.
השופטת סרוסי הוסיפה, כי גם טענת המבקשים להכרה בחובות אבודים נדחתה לגופה ועל-כן האכסניה הראויה לבקשה דנן היא ערעור על פסק-הדין, ולא בקשה לביטולו.

שנית, ולגופו של עניין, קבעה השופטת סרוסי, כי גם במסגרת הבקשה לא עתרו המבקשים ולא סיפקו כל טענה לסתור את ממצאי פסק-הדין הפלילי, כך שהממצאים בעינם עומדים ולא חל כל שינוי נסיבות שיש בו כדי לשנות ממסקנתה. 

שלישית, המבקשים מבקשים לדון בערעורם על-מנת שיוכרו להם חובות אבודים, אך מֵעבר לכך שהטענה לחובות אבודים נטענה בעלמא, ללא בדל ראיה או אסמכתא, סעיף 33(ג) לפקודה קובע כי "נישום החייב בניהול פנקסי חשבונות בשנת מס פלונית ולא ניהלם או שניהלם אך לא ביסס את הדו"ח שלו עליהם, לא יותרו לו באותה שנה ניכויים וקיזוזים בשל פחת, ריבית, חובות אבודים והפסדים, ולא יוכר לו הפסד לאותה שנה" בעוד שבמסגרת פסק-הדין הפלילי נקבע כממצא כי המבקשים לא ניהלו ספרים בשנים הרלוונטיות.
משכך, לא ניתן להכיר להם בחובות אבודים לאותן השנים ואין מקום לנהל הליך שלם תוך בזבוז משאבים ניכרים וזמן שיפוטי יקר על טענות שלא ניתן לקבלן, בפרט בסיטואציה בה לא סופקה ולוּ ראשית ראיה לאותם חובות אבודים נטענים.

שומה למסעדה

ביום 28.3.2022 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין א.ג. ניהול מסעדות בע"מ ומסעדת אבו גוש בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים שהוגשו על-ידי המערערות (אשר שתיהן נשלטות על-ידי בעל מניות יחיד ועיסוקן בניהול מסעדה מזרחית בכפר אבו גוש*) והדיון בהם אוחד.

* חברת א.ג. ניהול מסעדות בע"מ עָסקה בניהול המסעדה בין השנים 2002 ועד מחצית שנת 2012. ואילו במהלך חודש מאי 2012 הועברה הפעלת המסעדה לחברת מסעדת אבו גוש בע"מ.

הערעורים הוגשו על שומות לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב, פקיד-שומה ירושלים 1, למערערות לשנות-המס 2011–2014, וזאת בעקבות ביקורת כלכלית שבוצעה במסעדה ופסילת ספריהן של המערערות.
בנוסף, המערערות חויבו בקנס גירעון.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעורים (קישור לפסק-הדין).

מס עיזבון

מרכז המידע והמחקר בכנסת פרסם סקירה כלכלית בנושא "הערכת הכנסות המדינה ממס עיזבון".
במסגרת הסקירה, שנכתבה לבקשתו של ח"כ דוד אמסלם, נכלל תיאור של מס עיזבון ומס ירושה, משקל הכנסות ממיסי עיזבון וירושה מהתוצר, אי שוויון והתחלקות ההכנסות והעושר בישראל ובמדינות המפותחות והערכת הכנסות המדינה ממס עיזבון.

להורדת הסקירה, לחצו כאן.

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו 2 החלטות חדשות של ועדות-הערר: 

 

חזור
גירסה להדפסה שלח לחבר שתף בפייסבוק שתף בוואטסאפ שתף בלינקדאין