לוגו אלכס שפירא ושות׳

חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2021 ו-2022 | פסק-הדין בעניין הרב איפרגן | הפקדות לקופת גמל בתקופת שמירת הריון ולידה | ביטול רישום כעוסק | חשבוניות פיקטיביות | הפקדת ערובה בערעור מע"מ | החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

15/11/2021

חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2021 ו-2022

הבוקר פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב-2021 ("החוק") (קישור לחוק).

בגדרו של החוק נכללים, בין היתר, תיקון 74 לחוק לעידוד השקעות הון באשר למיסוי הכנסות צבורות (ראו סעיפים 5–6 לחוק) ותיקון 257 לפקודת מס הכנסה באשר להוראות סעיפים 9(5) ו-37 לפקודה (ראו סעיפים 21 ו-24(ה) לחוק).

נזכיר, כי בהצעת החוק* הוצעו מספר תיקוני חקיקה נוספים** שאינם כלולים בחוק.

* הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"א-2021 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).
** ובכלל זאת תיקון לחוק מע"מ באשר לרכישה של שירותים דיגיטליים מספָקים בין־לאומיים אשר מושבם אינו בישראל (ראו סעיף 6 להצעת החוק), תיקון לפקודת מס הכנסה, לחוק מע"מ ולחוק מיסוי מקרקעין לפיו במקרים המפורטים בהצעת החוק הגשת ערעור מס לבית-המשפט או לוועדת-הערר לא תדחה את מלוא חובת תשלום המס השנוי במחלוקת ועם הגשת ערעור כאמור ישלם החייב 30% מסכום המס השנוי במחלוקת (ראו סעיפים 7–10 להצעת החוק) ותיקון לפקודת מס הכנסה ולחוק מע"מ באשר למיסוי שותפויות וקרנות השקעה (ראו סעיפים 16–18 להצעת החוק).

פסק-הדין בעניין הרב איפרגן

ביום ג', 9.11.2021, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הרב יעקב ישראל איפרגן.

עניינו של פסק-הדין בשומות מס הכנסה לשנות-המס 2003–2014 שקבע המשיב, פקיד-השומה יחידה ארצית לשומה, למערער – רב ומנהיג רוחני בקהילתו הפועל באמצעות שלוש עמותות (יד יהודית, קול יהודית וברית שלום וחסד) – ולאשתו ("המערערים").
המשיב יִיחס סכומים שהופקדו או הועברו אל חשבונות הבנק של המערערים בשנות-המס שבערעור (כ-44 מיליון ש"ח) למכלול הפעילות של המערער לרבות ברכות, ייעוץ, השתתפות באירועים וטקסים ארגון הילולות ותיקונים וביקור חולים, וראה בסכומים האמורים הכנסות ממקור של עסק או משלח-יד לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה או לחלופין הכנסות מהמקורות המנויים בסעיפים 2(7) או 2(10) לפקודה.
בנוסף, המשיב קבע, כי המערערים לא ניהלו פנקסים בשנות-המס שבערעור ובהתאם חִייב המשיב את המערערים בתוספת מס בשיעור 10% מההכנסה החייבת בשנת-המס 2003 ובתוספת מס בשיעור 20% בשנות-המס האחרות (סעיף 191ב לפקודת מס הכנסה).

בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור ברובו, תוך שקבע כי גובה ההכנסות החייבות במס יוקטן בכשליש וכן שהקנס מכוח סעיף 191ב לפקודה יוטל רק לגבי שנת-המס 2009 ואילך (קישור לפסק-הדין).

יושם אל לב, כי השומות שהוצאו למערערים לא התייחסו לכספים שקיבל המערער ולא הופקדו בחשבון הבנק של המערערים.
וכדברי השופט אלטוביה (בפס' 14): "מהאמור עד כאן, נראה כי למצער חלק מהכספים שקיבל המערער באופן שוטף במסגרת קבלת קהל, כלל לא הופקדו בחשבון הבנק של המערער ובהתחשב באופן בו נערכה השומה, אין רלבנטיות לנעשה בכספים אלה. עם זאת, יש לחזור ולהדגיש כי על פי דין היה על המערערים לנהל פנקסים ביחס להכנסות האמורות בין אם התקבלו בידי המערער ובין אם התקבלו בידי עמותות החסד".
ובהמשך הדברים (בפס' 22): "בהתחשב בעדויותיהם של המערער ובני איפרגן כפי שפורטו לעיל, נראה כי יש להבחין בין העברות כספים לעמותות החסד או לנזקקים שנעשו מכספי מזומן שהתקבלו מקהל המאמינים במהלך פעילות הייעוץ ומתן הברכות של המערער והועברו ישירות לאברכים, לנזקקים ולעמותות החסד (להלן: 'כספי ההעברה הישירה') לבין כספים שהתקבלו במזומן, בהמחאות או העברות בחשבון הבנק של המערער ומשם הועברו לעמותות החסד (להלן: 'כספי ההעברה מהבנק'). כאמור, המשיב ערך וחישב את השומה של המערערים על סמך ההפקדות וההעברות לחשבונו של המערער, ממילא כספי ההעברה הישירה, כלל לא חושבו כהכנסה של המערערים והם לא מוסו. זאת, אף שלטעמי היה על המערער לנהל רישום של ההכנסות וההוצאות האמורות באופן שוטף ושיטתי ובהתאם היה מקום לערוך ולחשב את שומות המערערים גם ביחס לכספי ההעברה הישירה. בנסיבות העניין המיוחדות ומשלא כך נעשה על ידי המשיב, באופן יוצא מהכלל, אתעלם מכספי ההעברה הישירה לצרכי מס."


נזכיר, כי ביום 18.10.2020 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין הרב יקותיאל אבוחצירא, בגדרו דחה בית-המשפט העליון את הערעור על פסק-הדין שניתן אף הוא על-ידי השופט אלטוביה.
למעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.


ביטול רישום כעוסק

פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין תנע אופטימלי בע"מ.

עניינה של ההחלטה בבקשתו של המשיב (מנהל מע"מ נתניה) להותיר על כנה את החלטתו מיום 16.6.2021 בדבר ביטול רישומה של המערערת – חברה פרטית הפועלת בתחום מכירה של דלק למכוניות ובכלל זאת מפעילה תחנת דלק ביישוב שיבולים – כעוסק, עד מתן החלטה אחרת, מכוח הסמכוּת המסורה לבית-המשפט בסעיף 64(ג) לחוק מע"מ.
הבקשה הוגשה לאחַר שביום 17.6.2021 הוגש ערעור על החלטת המנהל להורוֹת על ביטול רישומה של המערערת כעוסק, כאמור.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, קיבל את הבקשה וקבע כי החלטת המנהל בדבר ביטול רישומה של המערערת כעוסק תעמוד על כנה עד להכרעה בערעור או עד למתן החלטה אחרת (קישור להחלטה).


חשבוניות פיקטיביות

פסק-הדין בעניין בוחניק

במבזק מס' 1817 מיום 5.11.2019 דיווחנו, בין היתר, על פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בוחניק.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש בוחניק על חיובו על-ידי המשיב (מנהל מע"מ – היחידה לפשיעה חמורה) בכפל-מס בהתאם לסעיף 50(א) לחוק מע"מ בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות על-ידי חברת אדני פז בע"מ שעָסקה בתחומי הצביעה והניקוי באמצעות התזת חול והייתה בבעלותו.
חלק מהחשבוניות מושא החיוב בכפל-מס כאמור היו כלולות בכתב אישום שהוגש נגד המערער ובו הוא הודה, הורשע בפלילים ונגזרו עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל וקנס כספי.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).*

* נזכיר, כי ביום 2.9.2019 ניתנה החלטתו של השופט קירש, בגדרהּ דחה השופט את בקשת המשיב ליתן פסק-דין חלקי לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, כך שיידחה הערעור על דרישת כפל-המס לגבי אותן חשבוניות שנותרו בכתב האישום (כמות החשבוניות צומצמה ל-33) ואילו הערעור האזרחי ימשיך ויוכרע רק לגבי יתרת החשבוניות אשר נגרעו מכתב האישום.

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי על פסק-הדין הוגש ערעור על-ידי המערער וערעור שכנגד על-ידי המשיב וכי אתמול (14.11.2021) ניתן פסק-הדין בערעור.

בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת השופטים י' וילנר ו-ע' גרוסקופף), קיבל את הערעור כך שהמערער יחויב בכפל-מס רק בגין 32 החשבוניות שבהוצאתן הודה במסגרת ההליך הפלילי ומנגד קיבל את הערעור שכנגד במובן זה שהמערער יחויב בכפל-מס מלא בגין חשבוניות אלו (קישור לפסק-הדין).​

פסק-הדין בעניין חלמיש וברקת

ביום 31.10.2021 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין חלמיש צור דלקים ושמנים בע"מ וברקת אנרגיה בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעורים שהוגשו על-ידי שתי החברות (ואוחדו) על החלטת המשיב (מנהל מע"מ – ביקורת פשיעה חמורה) שלא להתיר להן ניכוי מס תשומות הגלום במסמכים הנחזים כחשבוניות מס, לפסוֹל את ספריהן ולהשית עליהן קנס בשיעור 1% ממחזור העסקאות שלהן בהתאם לסעיף 95 לחוק מע"מ.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעורים (קישור לפסק-הדין).


הפקדת ערובה בערעור מע"מ

החלטה נוספת של השופט ד"ר גורמן ניתנה בעניין מילה שיפוצים ועבודות גמר בע"מ.

עניינה של ההחלטה בבקשת המשיב, ממונה איזורי מע"מ נתניה, לחיֵיב את המערערת להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המשיב אם יידחה הערעור שהוגש על-ידי המערערת* ולקבוע כי אם לא תופקד הערובה יידחה הערעור.
זאת, בהתבסס על הוראות סעיף 353א לחוק החברות ותקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי.

* הערעור שהגישה המערערת נסוב על שני עניינים: האחד, הודעת כפל-מס שהוציא המשיב למערערת בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין; השני, החלטת המשיב לפסול את ספרי המערערת לפי סעיף 77ב(ב) לחוק מע''מ וכן החלטתו להטיל בשל כך על המערערת קנס מכוח סעיף 95 לחוק.

השופט גורמן קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).


הפקדות לקופת גמל בתקופת שמירת הריון ולידה

כידוע, סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 מַסדיר את חובת המעסיק להמשיך ולהפקיד לקופת גמל בעד עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה או בעד עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי חוק הביטוח הלאומי, והכול בכפוף לתנאים המנויים בחוק עבודת נשים ובתקנות שהותקנו מכוחו.

ביום 9.11.2021 פורסמה הבהרתה בנושא של רו"ח רונית כהן, מנהלת מחלקת קופות גמל בחטיבה המקצועית שברשות המסים.

למַעבר להנחייה, לחצו כאן.


החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו שש החלטות חדשות של ועדות-הערר: