לוגו אלכס שפירא ושות׳

החלטות מיסוי חדשות בנושא שינוי מבנה | הוצאת שומה בניגוד להנחיית רו"ח מירי סביון | עיכוב החזר מס ששולם ביֶתֶר | פסילת ספרים למסעדה ושומה לגבי אחוז החומר המוצהר | חיסיון מכוח סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין | פסילת שופט

26/01/2021

החלטות מיסוי חדשות בנושא שינוי מבנה

מחלקת שינויי מבנה בחטיבה המקצועית שברשות המסים פרסמה 4 החלטות מיסוי חדשות:

  • החלטת מיסוי מס' 4325/21 (קישור להחלטה) שעניינה במיזוג של חברת הזנק פרטית וחברה ציבורית שביצעו בעבר החלפת מניות;

  • החלטת מיסוי מס' 6359/21 (קישור להחלטה) שעניינה במיזוג בדרך של החלפת מניות (כאמור בסעיף 103כ לפקודה) של שתי חברות ציבוריות (אֵם ובת) בתמורה למזומן או מניות, כאשר לאחַר שינוי המבנה, ובמסגרת הצעת רכש מלאה בדרך של הצעת רכש חליפין (כמשמעותן בחוק החברות ובתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000) תהפוך החברה הנעברת לחברה פרטית בבעלות מלאה של החברה הקולטת;

  • החלטת מיסוי מס' 7108/21 (קישור להחלטה) בגדרהּ אוּשר סיוּוגה של חברה פרטית, שאליה הועברו מחברה אחרת זכויות בנכסים שונים הקשורים לפעילות הטכנולוגית בה עָסקה החברה המעבירה, כחברה עתירת מחקר ופיתוח לעניין תקנות מס הכנסה (שינוי מבנה של חברות עתירות מחקר ופיתוח), התשנ"ד-1994;

  • החלטת מיסוי מס' 7581/21 (קישור להחלטה) שעניינה בפיצול אנכי של נכסים והתחייבויות של חברה פרטית הקשורים לפעילות הייצור שלה לתוך חברה פרטית נוספת אשר בבעלותה המלאה.


הוצאת שומה בניגוד להנחיית רו"ח מירי סביון

ביום 21.1.2021 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מכון ויצמן למדע.

עניינו של פסק-הדין בבקשת המשיב (פקיד-שומה פתח-תקווה) לדחות על הסף המרצת פתיחה שהגיש מכון ויצמן למדע ("המבקש") בגדרהּ התבקש בית-המשפט להצהיר כי השומה (03) שהוציא לו המשיב ביום 30.9.2020 בגין שנת-המס 2015, הוּצאה לו שלא כדין ולכן היא בטלה.

לטענת המשיב, פקודת מס הכנסה קובעת הליכים ייחודיים לערעור על החלטות המשיב, מהם אין מקום לסטות. 
בהתאם להליכים אלה שנקבעו בפקודה, זמנו של ערעור לבית-המשפט הוא רק אחרי סיומו של שלב ב של דיוני השומה – לאחַר שנדוֹנה ונדחית השגה שהגיש נישום, והערעור נעשה בפני בית-המשפט המיועד לכך ולא במסגרת תביעה אזרחית רגילה.
נוסף על כך, טוען המשיב, כי הליך של המרצת פתיחה אינו מתאים לבירור המחלוקות שבין הצדדים.

המבקש, מנגד, טוען, כי מדובר במקרה חריג, המעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית, אותה נכון וראוי להביא לפתחו של בית-המשפט בדרך של בקשה לפסק-דין הצהרתי, ולא להמתין ולפסוע בדרך הקבועה בפקודה.
השאלה העקרונית אותה מציב המבקש היא מה דינה של שומה שהוּצאה מכוח סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה (שומת שלב א) אשר ההליכים בה הֵחלו פרק זמן קצר לפני מועד התיישנותה, וזאת בניגוד להנחיה שהוציאה המשנה למנהל רשות המסים, רו"ח מירי סביון, בעניין זה* ותוך פגיעה בזכות הטיעון השמורה לנישום.

* במבזק מיום 26.2.2016 דיווחנו אודות פרסום הנחייתה של רו"ח מירי סביון (אז סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים והיום, כאמור, המשנה למנהל הרשות) בנושא הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה (קישור להנחייה).
נזכיר, כי בגדרהּ של ההנחייה צוין, כי בטרם עריכת שומות שלב א' לשנת-מס פלונית, ובכפוף לחריגים המנויים בסעיף 3 להנחייה, על מפקח השומה להתחיל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים (כגון: הזמנה לדיון, דרישת מסמכים, עריכת ביקורת בעסק וכו') לפחות חודשיים לפני מועד ההתיישנות של השומה.

כך, מהנחיית סביון עולה, כי על המשיב מוטלת הייתה החובה להתחיל בהליכי השומה הגלויים לשנת-המס 2015 לכל המאוחד חודשיים לפני מועד התיישנות שומה זו – דהיינו, ביום 30.7.2020.
ברם, המשיב פתח בהליכי השומה רק ביום 1.9.2020 ותוך שהליכי השומה של ממש הֵחלו למעשה רק בימים האחרונים של חודש ספטמבר, ימים בודדים לפני מועד התיישנות השומה.

עוד טען המבקש, כי בחיפזונו להוציא שומה טרם מועד ההתיישנות ומבלי שנערך דיון שומתי נדרש, יצאה השומה ברשלנות בולטת.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, קיבל את בקשת המשיב והורה על מחיקת המרצת הפתיחה (קישור לפסק-הדין).

השופט גורמן קבע, כי על אף שנראה לכאורה כי בהתנהלות המשיב נפלו פגמים של ממש ("קשה להכחיש כי הליכי שומה הנפתחים זמן קצר לפני מועד ההתיישנות, מועדים להתברר כלוקים בחסר. מבחינה זו, מדובר בהנחיה חשובה, שיש כמובן להקפיד על ביצועה [...] מוכן אני אף לומר כי התמונה שהתגלתה לעיניי, על אף חלקיותה – ומבלי שאתיימר לקבוע מסמרות בדבר, אינה משביעת רצון – וזאת בלשון עדינה [...]"), המועד לבחינת הדברים וקביעת המשקל שיש לתת להם, הוא השלב שקבע לכך המחוקק בפקודה – במסגרת ערעור שיוגש, אם יוגש, לאחַר הדיון בהשגה ודחייתה על-ידי המשיב מבלי שעלה בידי הצדדים להגיע להבנות.
עוד קבע השופט, כי הניסיון להקדמת הבּחינה השיפוטית לשלב בו טרם לובנה ונפרסה התמונה במלואה – קוֹדם לבירורה בין הצדדים במתכונת שקבע לכך המחוקק ושלא במסגרת השיפוטית שנקבעה לכך, דינו להידחות.

תשומת לבכם להתייחסתו של השופט גורמן (בפס' 37 ואילך לפסק-הדין) לחריג שנקבע בפסיקה* לגבי הכְּלָל לפיו על הנישום לנקוט בהליכים הקבועים בדיני המס ובהם בלבד.

* ראו ע"א 2801/06 מואטי נ' פקיד שומה תל אביב 4 (19.9.2007), בפס' 7.

תשומת לבכם גם להתייחסותו של השופט לטענות המשיב ביחס לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפס' 49 לפסק-הדין.


עיכוב החזר מס ששולם ביֶתֶר

ביום 19.1.2021 ניתן פסק-הדין של בית-משפט השלום בתל-אביב בעניין אל.פי.סי. מרום מערכות וניהול בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בהמרצת פתיחה שהגישה המבקשת בגדרהּ התבקש בית-המשפט להצהיר כי על המשיב (פקיד-שומה חולון) להשיב למבקשת את המס ששילמה ביֶתֶר (בסך של כ-1.3 מיליון ש"ח) לגבי שנת-המס 2017, וזאת בהתאם להוראות סעיף 159א לפקודת מס הכנסה.

נזכיר, כי הוראות אלו קובעות, בסעיף-קטן (ב), כי "שילם אדם מס לשנת מס פלונית, בין דרך ניכוי ובין בדרך אחרת, יתר על הסכום שהוא חייב בו על פי הדו"ח שהגיש לפי סעיף 131, והדו"ח היה מבוסס על פנקסי חשבונות, או על מסמכים נאותים – אם אינו חייב בניהול פנקסי חשבונות, תוחזר לו היתרה תוך 90 יום מיום שהגיש את הדו"ח, או ביום 31 ביולי בשנת המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדו"ח, לפי המאוחר, זולת אם בשנת המס האחרונה שלגביה נעשתה לו שומה נמצאו פנקסי החשבונות שלו בלתי קבילים, והוא לא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד השומה, שהעילה לאי קבילות הפנקסים לא היתה קיימת בשנת המס שלגביה נדרש ההחזר" [ההדגשה אינה במקור – א' ש'.]

באותו מקרה, ספרי המבקשת לשנות-המס 2014–2016 נפסלו, אך שנת-המס האחרונה בה נערכה שומה למבקשת היא שנת 2013 ולא שנת 2016. דהיינו, כאשר דנים בשומה בגין שנת-המס 2017 לעניין הוראות סעיף 159א(ב) לפקודה, שנת-המס האחרונה לגבּיה נערכה שומה היא שנת 2013.
בין המבקשת לבין פקיד-השומה נחתם הסכם פשרה לגבי שנת-המס 2013,* כאשר השְאֵלה שדרשה את הכרעת בית-המשפט היא האם בדין טען פקיד-השומה כי בעקבות הסכם הפשרה עדיין יש לראות בספרי המבקשת לשנת-המס 2013 כספרים "בלתי קבילים" ומכאן קמה לו הזכות לעכב את השבת המס ששולם ביֶתֶר מכוח סעיף 159א(ב) לפקודה. 

* הסכם הפשרה התייחס לשומות מס בגין שנות-המס 2008–2013, הוא הוגש במסגרת שלושה ערעורים שנדונו בבית-המשפט המחוזי (השופט ה' קירש) וקיבל תוקף של פסק-דין ביום 17.5.2016.

בית-המשפט, מפי השופט א' ברקאי, קיבל את עמדת המבקשת באשר לפרשנות הסכם הפשרה וקבע כי אין לראות בפנקסיה כבלתי-קבילים ועל-כן המשיב אינו רשאי להחזיק בכספים מכוח סעיף 159א(ב) לפקודה (קישור לפסק-הדין).

יצוין, כי פסק-הדין אינו גורע מזכותו של המשיב, בכפוף לדין, לשום את הכנסת המבקשת לשנת-המס 2017.

עוד יצוין, כי בשלב סיכומי המשיב טען המשיב לראשונה גם לחוסר סמכות עניינית של בית-המשפט. טענה זו נדחתה – ראו פס' 9 לפסק-הדין.


פסילת ספרים למסעדה ושומה לגבי אחוז החומר המוצהר

באותו יום (19.1.2021) ניתן גם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין עקרמאווי.

עניינו של פסק-הדין בערעור על צווים שהוציא המשיב (פקיד-שומה ירושלים 1) למערער – הבעלים של מסעדת חומוס עוף וגריל בירושלים – לגבי שנות-המס 2012–2015 לאחַר שספריו של המערער נפסלו בְּשל ניהולם בסטייה מהותית מהוראות ניהול פנקסים.
במסגרת השומות שהוציא המשיב למערער נקבע, כי אחוז החומר המדוּוח על-ידי המערער בשנות-המס שבמחלוקת אינו סביר ובהתאם נקבע אחוז שונה.
יצוין, כי המערער לא הגיש ערעור על פסילת ספרי החשבונות שלו לוועדה לקבילוּת פנקסים לאחַר קבלת הודעת הפסילה, וזאת למרות שסעיף 130(ד)(1) לפקודת מס הכנסה מַקנה לו את הזכות לעשות כן בתוך 30 יום.
עוד יצוין, כי המערער חויב בקנס גירעון.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).

השופט דורות דחה את טענותיו של המערער ביחס לפסילת הספרים.
באשר לתחשיב הכלכלי מטעם המשיב קבע השופט, כי יש לתקן את השומה באופן שאחוז החומר המחושב לכל שנות-המס שבמחלוקת יעמוד על 42%, וזאת במקום אחוז החומר שנקבע בתחשיב.
לבסוף, נדרש השופט דורות לחיובו של המערער בקנס גירעון וקבע, כי התנהלות המערער עולה כדי "רשלנות" המצדיקה את החיוב בקנס כאמור.


חיסיון מכוח סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין

כידוע, עובדי רשות המסים כפופים לחובת סודיות סטטוטורית מכוח סעיפים 231 ו-232 לפקודת מס הכנסה ומכוח סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר הפרתה מהווה עבירה פלילית.

הוראות סעיף 105 האמור נדונו לאחרונה בהחלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין מושב בלפוריה.

עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל לאפשר לה לעיין במסמכים הנמצאים בתיקי העררים שהוגשו על החלטות מנהל מיסוי מקרקעין חיפה בשומות מס שהוצאו למושב בלפוריה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ולאחרים.*

* פסק-הדין בעררים האמורים התקבל ביום 24.7.2014 (קישור לפסק-הדין) ודיווחנו לגביו במסגרת המבזק מיום 27.7.2014.

הבקשה הוגשה, כך נטען, לצורך בירור תלונות שהגיעו למבקשת בדבר שימוש שלא כדין במקרקעין המיודעים לצורכי ציבור.

המשיבים, מושב בלפוריה ומנהל מיסוי מקרקעין חיפה התנגדו לבקשה.

בית-המשפט, מפי ס' הנשיא השופט ר' סוקול, קיבל את הבקשה באופן חלקי (קישור להחלטה).


בקשה לפסילת שופט

ביום 21.1.2021 ניתן פסק-הדין של נשיאת בית-המשפט העליון א' חיות בערעור שהגיש נתנאל גבאי על החלטתו של בית-משפט השלום באשדוד (השופט י' לייבלין) בת"פ 49089-05-17* שלא לפסוֹל את עצמו מלדון בעניינו של המערער.

* עניינו של ההליך בכתב אישום שהוגש נגד המערער ושני אחרים המייחס להם עבירוֹת לפי פקודת המכס ועבירה לפי חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952.

לטענת המערער, המותב רואה בו "עבריין שמהלך אימים" ומייחֵס לו התנהגות "עבריינית", עובדה המקימה חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב.

הנשיאה דחתה את הערעור (קישור לפסק-הדין).