לוגו אלכס שפירא ושות׳

פיצול מניות וביטול ערכן הנקוב | רכישה עצמית של מניות

07/10/2018

החטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה שתי החלטות מיסוי חדשות.

החלטת מיסוי 2082/18

עניינה של החלטה זו (קישור להחלטה) בחברה אשר עתידה לצאת להנפקה ראשונה לציבור ולפני כן מבקשת לבצע פיצול של הון מניותיה הרשום והמונפק ביחס של אחד למיליון ("פיצול ההון") ובמקביל לפעול לביטול עֵרכּן הנקוב של כלל מניותיה.*

* במסגרת ביטול הערך הנקוב של המניות, תתבצע הפחתה חשבונאית של הון המניות במקביל להגדלת הפרמיה על חשבון המניות, כך שההון העצמי של החברה ייוותר ללא שינוי.

במסגרת ההחלטה נקבע, כי פיצול הון המניות לא ייחשב ל"מכירה" כמשמעותה בפקודת מס הכנסה ויחול רצף מס.
עוד נקבע, כי ביטול הערך הנקוב של המניות לא יהווה אירוע מס ולא יגרור חבות במס במועד הביטול כאמור.

החלטת מיסוי 699/18

החלטה זו (קישור להחלטה) דנה בחברה פרטית תושבת ישראל אשר עתידה לבצע רכישה עצמית של מניותיה מחֵלק בעלי המניות.
הון המניות של החברה מוחזק בידי חברה זרה המחזיקה למעלה מ-50% מהון המניות; בידי חברה משפחתית תושבת ישראל, המחזיקה פחות מ-10% מהון המניות; ובידי שלוש חברות תושבות ישראל (חברה א', חברה ב' וחברה ג'), המחזיקות יחדיו כ-40% מהון המניות. הון המניות של החברה הזרה מוחזק, בין היתר, על-ידי בת-הזוג של בעל המניות בחברה א'.
הרכישה העצמית עתידה להתבצע מהחברה הזרה ומהחברה המשפחתית, כך שחברות א', ב' ו-ג' תיוותרנה בעלי המניות היחידים בחברה.

במסגרת ההחלטה נקבע, כי היות שבעלי המניות המוֹכרים הם אלה שיָזמו והכתיבו את אופן ביצוע עסקת הרכישה העצמית, והיות שבני-הזוג ביצעו מכירה חלקית של מניות החברה הנמצאות ברשותם במסגרת העִסקה האמורה, יש לסַווג את העִסקה ככזו המורכבת משני שלבים בהתאם לגישה הראשונה המופיעה בפסקה 3.2.2.1 לחוזר מס הכנסה 2/2018 (קישור לחוזר) ולא לפי הגישה השנייה.
בהתאם, נקבע בהחלטה, כי הרכישה העצמית תיחשב, בשלב הראשון, כחלוקת דיבידנד בגובה סכום הרכישה לכלל בעלי המניות בחברה, לפי חלקם טרם הרכישה העצמית של מניות החברה; ובשלב השני, בעלי המניות הנותרים ייחשבו כרוכשים מבעלי המניות המוֹכרים את מניות החברה שבידיהם, בסכום הדיבידנד ברוטו שהתקבל אצלם.
עוד נקבע, כי אם החברה תישא בנטל המס עבוּר בעלי המניות, יש לגלם את הדיבידנד ברוטו ("הדיבידנד המגולם") ויראו את הדיבידנד המגולם כסכום שחוּלק מהחברה לבעלי המניות בשלב הראשון; וכי סכום הדיבידנד ברוטו שחויב כהכנסה אצל בעלי המניות הנותרים יצטרף למחיר המקורי של מניות החברה הנמצאות ברשותם.
לבסוף, נקבע בהחלטה, כי 
עסקת הרכישה העצמית של מניות החברה לא תהווה אירוע מס בידי החברה.

נציין, כי העמדה הגורפת שבחוזר 2/2018,*  על החוזר האמור – לפיה כאשר מתבצעת רכישה עצמית שאינה מבוצעת פרו-רטה מכּל בעלי המניות, יש לראות את בעלי המניות הנותרים כחייבים במס בגין קבלת דיבידנד – מתעלמת, וממילא, ובכל הכבוד, גם נוגדת, לטעמנו, את פסקי-הדין בעניין ברנובסקי (ע"מ (ת"א) 21268-06-11) ובעניין בר ניר (ע"מ (ת"א) 1100-06), הגם שפסקי-הדין האמורים מוזכרים בחוזר האמור.

* כמו גם עמדה חייבת בדיווח מס' 42/2017 (קישור לעמדה), המבוססת (בדומה להחלטת המיסוי החדשה) על החוזר האמור.

ודוק: קביעתו של בית-המשפט בפסקי-הדין האמורים הושתתה על נסיבות עובדתיות ייחודיות וחריגות שבהן לא ניתן הסבר כלכלי או מסחרי לביצוע המהלך ברמת החברות שביצעו את הרכישה העצמית, ובפרט בעניין ברנובסקי, שם הייתה החברה "קופת מזומנים".
הנה כי כן, באותם פסקי-דין, ראה בית-המשפט אל נכון לבחון את נסיבות המקרה ורק לאחַר שקבע שהתמלאו התנאים לסיווג הרכישה העצמית כעסקה מלאכותית, המשיך וסיוֵוג את הרכישה כדיבידנד.