בקשה לעיכוב ביצוע

במבזק מיום 20.9.2016 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין סיף מתכות בע"מ.
המערערת חויבה על-ידי המשיב, משרד מע"מ באר-שבע, בחוב מע"מ סופי שחבה חברה קשורה בשם אלשורוק בע"מ, בגין שומת מס תשומות, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. זאת, בהתאם להוראות סעיף 106(ב) ו-(ב1) לחוק מע"מ (העברת נכסים על-ידי החייב והעברת פעילות, בהתאמה).
לטענת המערערת, סעיף 106 לחוק מע"מ אינו חל במקרה הנדון ואין בסיס חוקי להטיל עליה את חובות המע"מ של אלשורוק.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין), וקבע כי שוכנע שלכל הפחות התקיימו התנאים ליישומו של סעיף 106(ב1) לחוק מע"מ.

ביום 10.10.2016, הגישה המבקשת ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון, בגדרו, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין.
לטענת המבקשת, מאזן הנוחות נוטה, באופן מובהק לטובתה, שכּן ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ובסופו של יום יתקבל הערעור – לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.
המבקשת הדגישה, בהקשר לכך, כי יישום החלטת המשיב תגרור אחריה הרמת מסך, אשר עלולה להביא לפגיעה חמורה בקניינה; לקריסתה המידית; ולגרימת נזק בלתי-הפיך לבעלי מניותיה, ולצדדים שלישיים שלהם קשרים עסקיים עִמה.

בית-המשפט העליון, מפי השופט א' שהם, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

השופט שהם קבע, כי לא השתכנע שמאזן הנוחות נוטה, באופן מובהק, לטובת המבקשת. 

עוד קבע השופט שהם, כי המבקשת לא עמדה בנטל להציג תשתית ראייתית הולמת לתמיכה בטענתה, לפיה ככל שהבקשה למתן סעד זמני תידחה, ובסופו של יום יתקבל ערעורה, ייגרם לה נזק בלתי-הפיך. אמנם, אין מחלוקת, כי דחיית הבקשה תכביד, במידה מסוימת, על המבקשת מבחינה כלכלית, ואולם, כבר נקבע, לא אחת, כי נקיטת הליכי גביה של חוב אינה מסבה נזק בלתי-הפיך לאדם שנגדו מתנהלים ההליכים, או במילים אחרות, אין בנקיטת הליכי גביה של החוב על-ידי המשיב כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשת.

השופט שהם הוסיף וציין, כי בהינתן העובדה כי המשיב הוא המדינה, אין כל חשש, כי ככל שבסופו של יום ערעורה של המבקשת יתקבל, היא לא תצליח לגְבות את כספה בחזרה מן המשיב.