האם יש להכיר בניכור הכנסה של בן לאביו | החלטות מיסוי חדשות במע"מ | שינויים במס הכנסה שלילי | ביטול האפשרות להנפיק/להקצות ניירות-ערך למוכ"ז

האם יש להכיר בניכור הכנסה של בן לאביו

במבזק מיום 25.12.2014 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בנלי טל ואח'.

המערער 1 (בנלי טל) ("בנלי") היה רשום בספרי המשיב כבעל עסק של אלומיניום ושיפוצים.
המשיב (פקיד-שומה גוש דן) פסל את ספרי העסק לאחַר שנמצא כי לא דוּוחו הכנסות כלל והוציא שומה לפי מיטב השפיטה לבנלי, לאשתו (המערערת 2) ולאביו של המערער 1 (דוד טל) (המערער 3) ("דוד").
לטענת המערערים, הבעלים האמיתיים של העסק הוא דוד, דהיינו אביו של בנלי.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' אטדגי, קיבל את הערעור באופן חלקי (קישור לפסק-הדין).
השופט אטדגי קבע, כי אם אדם מסוים נרשם בספרי המשיב כבעליו של עסק מסוים, רישום זה מהווה אמנם חזקה ראייתית משמעותית לכך שהוא הגורם להפקת ההכנסה מאותו עסק, אך עדיין לא ניתן לשלול ממנו את האפשרות לסתירתה של חזקה זו, כך שיוכיח שלא הוא הפיק את ההכנסה מאותו עסק, אלא אחר.
לגופו של עניין, קבע השופט אטדגי, כי הראיות שהוצגו בפניו מצביעות על כך שהחיוב במס על ההכנסה שהופקה מהעסק הנדון בתקופה הרלבנטית מוטל על דוד ולא על בנלי או אשתו.
השופט אטדגי הוסיף ונדרש לערעור שהגיש דוד על השומה שהוּצאה לו, ודחה את מרבית טענותיו בעניין זה.

על פסק-הדין הגיש פקיד-השומה ערעור לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופט י' עמית (בהסכמת המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין והשופט נ' סולברג), קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט עמית קבע, כי טענת המשיבים לפיה בנלי אינו בעל העסק עומדת בסתירה למצג שהציגו בפני רשויות המס לאורך שנים והם מנוּעים מלטעון אחרת. בעניין זה ציין השופט עמית – תוך שהוא מַפנה לפסק-הדין בעניין אברהם רויכמן (ע"א 8659-12) – כי לצד טענת המניעוּת, קמה גם טענת ההשתק השיפוטי, כאשר דוקטרינה זו אינה מוגבלת לטענות שהועלו בפני ערכאות השיפוט בלבד והיא חלה אף על טענות עובדתיות סותרות שהועלו בפני הרשויות ובכלל זה על טענות שהעלה נישום בפני רשויות המס.

השופט עמית הוסיף וציין, כי גם בהנחה שמעורבותו של בנלי בעסק הייתה שולית עדיין יש לקבל את הערעור. שכּן, בעל עסק אינו חייב להיות מי שמפעיל את העסק בעצמו "ביגיעה אישית", וגם העברת הכנסה מעסק לידי אחר אין משמעה שהמעביר פטוּר ממס בגין אותה הכנסה.

לבסוף, נדרש השופט עמית לטענת המשיבים כי יש לראות את הסיטואציה דנא כניכור הכנסה בדרך של העתקתה או העברתה מבנלי אל אביו דוד: השופט עמית ניתח את ההבחנה בין "שימוש בהכנסה" והעברתה לאחֵר (שהנישום חב במס בגינהּ) לבין "העתקת" הכנסה לאחֵר (ובכך פוֹטר עצמו הנישום מחבות במס), וקבע, כי במקרה דנא מדובר בשימוש בהכנסה ולא בהעתקתה (וראו לעניין זה, גם את סעיף ו' לחוות-דעתו של המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין).

החלטות מיסוי חדשות במע"מ

מחלקת מע"מ שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה שתי החלטות מיסוי חדשות בנושא מע"מ.
להלן תמציתן:

לאחרונה פורסם תיקון 28 לחוק החברות ("התיקון") (קישור לתיקון), בגדרו בוטלה האפשרות להנפיק/להקצות ניירות-ערך למוכ"ז.
תחולת התיקון נקבעה ליום 17.9.2016 (ששה חודשים ממועד פרסומו ברשומות), וזאת לצד הוראות-מעבר.