תשלום המס בגין שנת 2015, תשלום מס בשיעור 10%, דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות על רווחים בשוק ההון | שינויים ברשימת היישובים המזכים בהטבות מס | עדכוני פסיקה
11/01/2016
דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון
סוף חודש ינואר מתקרב ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.
החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים יולי–דצמבר 2015 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
תשלום המס בגין שנת-המס 2015
ככלל, נישום מחויב בתשלום הפרשי הצמדה בצירוף ריבית בשיעור שנתי של 4% בגין חובו למס הכנסה, כאשר החבות בריבית והפרשי הצמדה כאמור נצברת מתום שנת-המס ואלה אינם מותרים בניכוי.
על-מנת להימנע מתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין החוב למס הכנסה (בגין שנת-המס 2015), רצוי לערוך חישוב של חבות המס המשוערת ולהשלים את ההפרש (ככל שקיים) בינהּ לבין המקדמות ששולמו בפועל.
לעניין זה נקבע, כי אם ההפרש ישולם עד ליום 31.1.2016, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממלוא הפרשי ההצמדה והריבית; אם ההפרש ישולם עד ליום 28.2.2016, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממחצית הפרשי ההצמדה והריבית; ואילו אם ההפרש ישולם עד ליום 31.3.2016, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר מרבע הפרשי ההצמדה והריבית.
תשלום המס בשיעור 10% על הכנסה מהשכרת דירה למגורים (בישראל) בשנת-המס 2015
במבזק המס מיום 15.10.2007 התייחסנו לתיקון 159 לפקודת מס הכנסה, בגדרוֹ תוקן מסלול המיסוי בשיעור 10% באופן כזה שתשלום המס (בשיעור 10%) על פיו יבוצע בתוך 30 ימים מתום שנת-המס ולא בתוך 30 ימים מיום קבלת ההכנסה.
נזכיר, כי מסלול המיסוי בשיעור 10% מעוּגן בהוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה.
לפי הוראות אלו, המס המוטל על דמי שכירות מהשכרת דירה/דירות המשַמשת/ות למגורים בישראל הינו בשיעור 10% ממחזור ההכנסות. זאת, ללא מגבלה לגבי סכום דמי השכירות אך בתנאי שמדובר בהכנסה שאינה נחשבת להכנסה מעסק.
ברם, משכיר הבוחר במסלול זה אינו זכאי לנַכּוֹת פחת או הפחתה אחרת בְּשל הדירה או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות. כמו-כן, הוא אינו זכאי לקיזוזים (כגון: הפסדים), זיכויים (כגון: נקודות זיכוי) או לפטוֹרים (כגון: הפטוֹר ממס לנכה) מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החָל עליה.
עוד יצוין, כי בעת מכירת הדירה, עלותה לצורך חישוב השבח עליו מוטל מס שבח (אם וככל שהמוֹכר לא זכאי לפטוֹר ממס כאמור) תהיה בניכוי הסכום המירבי של הפחת או ההפחתה שהיה ניתן לנכּותו לפי כל דין אילולא נבחר מסלול זה לתקופה שבהּ שילם היחיד מס כאמור במסלול זה (כלומר, השבח יוגדל).
כאמור, במסלול זה, על היחיד לשלם לפקיד-השומה את המס החָל על ההכנסה מדמי השכירות תוך 30 ימים מתום שנת-המס אלא אם שילם בשנת-המס מקדמות על-חשבון המס.
לאור האמור, על משכירי דירות שבוחרים במסלול ה-10%, לשלם לא יאוחר מיום 31.1.2016 את המס כאמור, וזאת בגין דמי השכירות שקיבלו מהשכרת דירת/דירות מגורים בישראל בשנת-המס 2015.*
* יצוין מיד, כי תשלום המס במועדים כאמור אינו מהווה, לדעתנו, תנאי לזכאות לשיעור המס של 10%.
נזכיר, כי קיימים שני מסלולי מיסוי נוספים ליחיד המשכיר דירות למגורים בישראל: מסלול הפטוֹר ממס; ומסלול המיסוי הרגיל.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
ניכוי הוצאות בגין דמי סחיטה
במבזק מיום 19.6.2014 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין המבורג חברה למסחר בינלאומי בע"מ (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותה של המערערת לנַכּוֹת כהוצאה לצורכי מס סכומים ששולמו מכספיה לעבריין שסחט את בעל המניות של המערערת באיומים.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור.
השופט סטולר קבע, כי קיימים שלושה טעמים לדחיית הערעור: האחד, כספי הסחיטה שולמו לעבריין על-ידי הבעלים של המערערת כדי להגן עליו ועל משפחתו, כך שלא היה מדובר במטרה עסקית אלא אישית, מה גם שמלכתחילה תשלום דמי הסחיטה מחשבון המערערת ולא מחשבונו האישי של הבעלים נבע מכך שלא היו לו כספים פנויים; השני, המערערת לא הציגה כל מסמך המעיד על כך שההוצאות אכן הוצאו לשם ייצור הכנסתה; והשלישי, סחיטת הכספים מבעל המערערת לא פגעה בהכנסות המערערת ולא הוּכחה טענת המערערת כי כספי הסחיטה הוצאו כהוצאה הכרחית להמשך ייצור הכנסתה כנדרש בסעיף 17 רישא לפקודה.
יצוין, כי המשיב טען, כי ניכוי דמי הסחיטה כהוצאה לצורכי מס נוגד את תקנת הציבור, אך השופט ד"ר סטולר ראה לנכון שלא לדון בטענה זו, וזאת מהטעם שהטענה האמורה נטענה בשפה רפה ולשם הזהירות בלבד.
המערערת ערערה לבית-המשפט העליון על פסק-הדין, אך בעקבות המלצת המותב הערעור נמשך והוא נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).
יצוין, כי במסגרת פסק-הדין נרשמה הצהרת ב"כ המשיב (פקיד-שומה רחובות) לפיה היה וייקבע במסגרת הערעור שהגיש בעל המניות על השומה שהוּצאה לו כי יש לסַווג את הכנסתו כמשכורת, כי אז תותר ההוצאה נשוא הערעור דנן למערערת כהוצאה בהתאם לדין.
עיכוב ביצוע
ביום 11.1.2016 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין פלוני.
עניינה של ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ר' ברקאי) בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקש על שומות מס שהוצאו לו לפי מיטב השפיטה.
לטענת המבקש, בעקבות פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הוצאו לו שומות מס חדשות שעל-פיהן הוא נדרש לשלם כ-1,500,000 ש"ח.
המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט העליון על פסק-הדין קמא ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע.
השופט צ' זילברטל דחה את הבקשה מהטעם שהמבקש לא עמד בנטל להוכיח כי בעניינו מתקיימים התנאים למתן עיכוב ביצוע (קישור להחלטה).
פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין סמי משה
המערער הגיש לבית-המשפט העליון ערעור על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בערעורים על שומות לפי מיטב השפיטה בהן נפסלו ספרי המערער, בעל מסעדה בירושלים ועל התחשיב הכלכלי שביסוֹד השומה, בגדרו הערעורים התקבלו בחלקם.
בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין והשופטים נ' סולברג ומ' מזוז, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
שינויים ברשימת היישובים המזכים בהטבות מס
ביום 9.12.2015 פורסם ברשומות חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 ("החוק") (קישור לחוק), שעניינו, בין היתר, בהנחה ממס המוקנית לתושבי יישובים שונים.
בעקבות התיקון פרסמה רשות המיסים טבלה המפַרטת את רשימת היישובים לפי סמל ושם היישוב, שיעור ההנחה ותקרת ההנחה (קישור לטבלה).
שינוי בתשלום דמי ביטוח לאומי/בריאות לשנת 2016
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר שעניינו בשינוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות לשנת 2016 והמיועד לציבור המעסיקים (קישור לחוזר).