ויתור על אופציה במקרקעין – הכנסה פירותית או הונית? | חבות במס בגין הפקדת כספים בחשבון של אחר | הארכת התקנות המקנות זיכוי ממס לעבודה במשמרות

במבזקים מיום 28.3.2012 (קישור למבזק) ומיום 18.12.2014 (קישור למבזק) נדרשנו לפסקי-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים ושל בית-המשפט העליון בעניין פיננסטיק.

העוררת ויתרה לטובת נידר חברה לפיתוח בע"מ ("נידר"), על אופציה שהוקנתה לעוררת לרכישת מקרקעין ובכלל זאת הסכימה למחיקת הערת האזהרה שנרשמה להבטחת אופציה זו. זאת, בתמורה לתשלום במזומן ותשלום נוסף באיגרות-חוב שהונפקו על-ידי נידר והוערכו על-ידי הצדדים לסך של כ-12.4 מיליון ש"ח. ברם, היות שנידר נקלעה לקשיים כלכליים וביקשה וקיבלה צו להקפאת הליכים, המסחר באיגרות-החוב שלה הופסק ובהתאם להסדר הנושים המערערת זכאית הייתה לקבל אך ורק סך של 5.4 מיליון ש"ח בגין איגרות-החוב.
לאור הפער הניכר בין שוויָן של איגרות-החוב ביום הקצאתן לבין התמורה שצפויה המערערת לקבל ממימושן בפועל על-פי הֶסדר הנושים, הגישה העוררת ערר לועדת-הערר, שעיקר עניינו הוא "שווי המכירה" של האופציה לצורך קביעת מס השבח לפי חוק מיסוי מקרקעין. 
עמדת המערערת – לפיה יש לקבוע את שווי המכירה לא בהתאם לשווי איגרות-החוב ביום העִסקה אלא בהתאם לשוויָן ביום בו פָּסקו להיות חסומות למסחר – נדחתה על-ידי ועדת-הערר ואף על-ידי בית-המשפט העליון (ע"א 3703/12), בשים לב לכך כי הוראת החסימה לא מָנעה מהמערערת לבצע עסקה מחוץ לבורסה וזאת הָחל מהמועד בו הוקצו לה איגרות-החוב.

המערערת העלתה טענה נוספת, העומדת בליבו של פסק-דין זה, והיא שהתמורה בגין הוויתור על האופציה מהווה הכנסה פירותית שכנגדה זכאית המערערת לקזז הפסדים עסקיים מועברים.
המשיב (פקיד-שומה פתח תקווה), מצדו, טען, שענייננו בתמורה הונית (שלא בעסק).

בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט בורנשטין קבע, כי בבסיס טענות המערערת – ובכללן שהיא עומדת במבחני העסק כקבוע בפסיקה – עומדת טענה עובדתית, אשר לצורך קבלתה נדרש היה מהמערערת להציג בפני בית-המשפט ולהוכיח כדבעי תשתית עובדתית, אך היא לא עשתה כן ובכלל זאת נמנעה מלהעיד את עובדיה ויועציה החיצוניים.

עוד קבע השופט בורנשטין, כי גם המצגים שהציגה המערערת (כגון: הצגת המקרקעין כנדל"ן להשקעה בספרי המערערת) נזקפים לחובת המערערת ומכבידים את נטל ההוכחה המוטל עליה.

בנוסף, קבע השופט בורנשטין, כי משלא הוכיחה המערערת כי יש בידה "עסק", ממילא אף לא הוכיחה כי "עסק אקראי" בידה; כי אין מדובר ב"ריווח הון בעסק"; וכי לאור נסיבותיה של העִסקה נראה כי גם "עסקת אקראי" אין לפנינו. בהקשר זה ציין השופט בורנשטין, כי הפּסיקה ממילא לא הכירה באפשרות לקזז הפסדים מועברים כנגד הכנסה מ"עסקת אקראי", תוך שהוא מתייחס לפסקי-הדין בעניין ברנר ו-אמ.בי.אס אנטילס, אך לא לפסק-הדין החדשני שניתן לאחרונה על-ידי השופט ה' קירש בעניין ספידי לינק בע"מ (קישור לפסק-הדין) (קישור למבזק בנושא זה). 

---

חבות במס בגין הפקדת כספים בחשבון של אחר

ביום 17.9.2015 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פולק.

בחשבון הבנק של המערער, שכיר שמשכורתו השנתית בשנות-המס שבערעור הייתה נמוכה מ-60,000 ש"ח, נמצאו הפקדות כספיות בסכומים מצטברים שבין 2.5 מיליון ש"ח ל-4.5 מיליון ש"ח לשנה.
לטענת המשיב (פקיד-שומה גוש-דן), מדובר בהכנסה מעסק החייבת במס הכנסה בידי המערערת.
המערער, לעומת זאת, טען, כי ההפקדות הללו לא נעשו על-ידו והוא לא נהנה מהן, שכּן הוא "נידב" את חשבונו לאדם אחר המתגורר בלונדון והמגיע מדי פעם לישראל לצורך ניהול חשבון צדקה, ואף צירף לתצהירו מכתב של אותו אדם המאמת את גרסתו.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט י' אטדגי, קיבל את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).

השופט אטדגי קבע, כי לא הוכח שמקור ההפקדות הוא המערער וכן לא הוכח שניתן להגדיר אותן כ"עסק או משלח יד" לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה או לפי מקור אחד בסעיף 2 לפקודה.
עוד קבע השופט אטדגי, כי לאור הראיות שהוצגו ניתן לקבוֹע, במידה רבה של זהירות, שהכספים שהופקדו בחשבונו של המערער לא הגיעו באמת לידיו והוא לא היה בעליהם, אלא שחשבונו שימש מעין פלטפורמה להעברות הכספים שנעשו על-ידי אחרים.
עם זאת, השופט אטדגי הוסיף וקבע, כי מהראיות האמורות ניתן לייחֵס למערער הכנסה חלקית שהופקה על-ידו מההפקדות שנעשו בחשבונו, וזאת בגובה ההפרש בין הסכומים השנתיים שמָשך  מהחשבון (משיכות שבוצעו באופן קבוע) לבין הכנסתו ממשכורת.
עוד ציין השופט השופט אטדגי, כי אין בקביעותיו כדי "להכשיר" את ההפקדות שבוצעו בחשבון על-פי חוקים אחרים העשויים להיות רלבנטיים (כגון: חוק איסור הלבנת הון) ואף אין בהן כדי "לטהר" את המערער או את שאר המעורבים מכל מעשה בלתי-חוקי או בלתי-תקין.

---

זיכוי ממס לעבודה במשמרות

תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986 ("התקנות") מקנות, בתנאים מסוימים, זיכוי ממס בשל הכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית (כהגדרתן בתקנות).

ביום 18.12.2013 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשע"ד-2013, שהאריכו את תחולתן של התקנות עד ליום 31.12.2014.

אתמול פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשע"ו-2015 (קישור לתקנות), המאריכות את תחולתן של התקנות עד ליום 31.12.2016.