לוגו אלכס שפירא ושות׳

בית-המשפט: אימתי זכאי מנהל מע"מ לגבות חוב מע"מ של חייב מצד שלישי מכוח סמכותו על-פי סעיף 106 לחוק מע"מ?

31/03/2014

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים) בעניין חברת ג.נ.י רוני בע"מ (קישור לפסק-הדין).
עניינו של הערעור בהחלטת המשיב, ממונה אזורי מע"מ חיפה, להפעיל כלפי המערערת את הסמכות לפי סעיף 106(ב) לחוק מע"מ, שמכוחו ניתן, בתנאים מסוימים, לגְבות חוב מע"מ ממי שהועברו אליו נכסים של החייב במס.
זאת, ביחס לחוב מע"מ של חברת נרדיה אירועים בע"מ - חברה שהפעילה אולמות אירועים באזור הקריות – ובטענה, כי בעוד שחברת נרדיה הפסיקה את פעילותה ולא נותרו לה בישראל אמצעים לסילוק חובה, המערערת מפעילה במקומה את אולם האירועים וקיבלה ממנה ללא תמורה את נכסיה, ובכלל זאת מוניטין, צבר הזמנות, ציוד ועוד.

בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט א' קיסרי, דחה את הערעור.
השופט קיסרי סקר את ההיסטוריה החקיקתית כמו גם את תכליתו של סעיף 106 לחוק מע"מ למְנוע סיכול הליכי גביית המס באצעות העברת נכסי החייב לצד שלישי ללא תמורה, בתמורה חלקים או במחיר נמוך.
השופט קיסרי קבע, כי על-מנת להפעיל את הסמכות מכוח אותו סעיף 106 ולגְבות מהמערערת את חובה של חברת נרדיה, על המשיב להוכיח את התקיימותן של הנסיבות העובדתיות המפורטות בסעיף, ואם ייקָבע שהנטל הורם, תיבחן השְאלה אם עלה בידי המערערת לסתור את החזקה המתבקשת מכך.
לגופו של עניין, קבע השופט קיסרי, כי הגם שטענת המערערת שהמשיב פעל מבלי שבדק באופן יסודי אם מתקיימים התנאים הנדרשים לשם הפעלת הסמכות לפי סעיף 106 איננה משוללת יסוד, הפגמים שלטענת המערערת נפלו בתהליך קבלת ההחלטה אינם עולים כדי עילה לבטל את ההחלטה; וכי המסקנה שעולה מחומר הראיות היא שאכן מדובר בהעברת נכסים ללא תמורה כאמור באותו סעיף 106.