לוגו אלכס שפירא ושות׳

בית-המשפט המחוזי: מהו המועד שבו היה על המערערת להכיר בהכנסה ממחילת חוב?

04/12/2013

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין כרמל תעשיות חלפים בע"מ (קישור לפסק-הדין).

בין המערערת, חברה פרטית שנוסדה בשנת 1965, לבין בנק הפועלים בע"מ נחתם ביום 26.11.2006 הסכם להסדרת חובות המערערת כלפי הבנק.
על-פי ההסכם, שקיבל תוקף של פסק-הדין על-ידי בית-המשפט ביום 27.11.2006, מחל הבנק על כ-5 מיליון ש"ח מתוך כְּלל חובות המערערת (שעָמדו על סך של כ-16.3 מיליון ש"ח), וזאת בכפוף לעמידתה של המערערת בתשלום יתרת החוב (לאחַר המחילה) במועדים שנקבעו בהסכם.
לטענת המערערת, למרוֹת שההסכם אוּשר על-ידי בית-המשפט בשנת 2006, הוא היה חסר כל תוקף כל עוד למערערת לא הייתה יכולת לקיימו, ויכולת זו התגבשה רק ביום 10.1.2007 עת נתקבלה החלטת בית-המשפט לרשוֹם שיעבוד ראשון לטובת בנק לאומי שהביא לקבלת המימון (מבנק לאומי) לתשלום יתרת החוב.
בהתאם, טענה המערערת, כי המועד שבּו היה עליה לדַווח על ההכנסה ממחילת החוב אירע בשנת 2007 ולא בשנת 2006 (כטענת המשיב). 

השופט ד"ר א' סטולר דחה את טענות המערערת.

בראשית הדברים, נדרש השופט סטולר לשאלה, על מי מוטל נטל השכנוע בערעור, וקבע, כי רוב המחלוקות בתיק הן משפטיות-עובדתיות שהתשובות להן אינן בפנקסי החשבונות אלא מחוצה להם, וממילא נטל השכנוע בעניין מוטל על המערערת.

בהמשך, בָּחן השופט ד"ר סטולר את מועד המחילה, וזאת כמתבקש מהוראות סעיף 3(ב)(1) ו-(3) לפקודת מס הכנסה.
לדבריו, אין מחלוקת, כי המערערת ובנק הפועלים הגיעו כבר ביום 27.11.2006 להסכם המאפשר את המחילה והסכם זה אף אוּשר על-ידי בית-המשפט שנתן לו תוקף של פסק-הדין ביום 27.11.2006. עוד ציין השופט, כי הצדדים (דהיינו, המערערת ובנק הפועלים) האמינו כי ההסכם יכול להתקיים כבר בשנת 2006 והראו בהתנהגותם כי פניהם לביצוע ההסכם.

השופט סטולר הוסיף וציין, כי אין לקבל את טענת המערערת לפיה כללי החשבונאות הרלבנטיים מחייבים לרשוֹם את ההכנסה ממחילת החוב רק כאשר ההכנסה היא וודאית, וכי בכל מקרה הוראות סעיף 3(ב) לפקודה גוברות על כללי החשבונאות האמורים.

טענה נוספת של המערערת שנדחתה על-ידי השופט סטולר הייתה שמדובר בהסכם מותלה ושכּל עוד לא התקיימו תנאיו אין לראותו כהסכם בר-תוקף. השופט קבע – תוך שהוא מתבסס, בין היתר, על הלכת אלדר שרון – כי חוזה עם תנאי מַתלה הינו חוזה שלם מרגע כריתתו, ולכן הינו בעל תוקף משפטי מחַייב מיום כריתתו, ללא קשר אם נתקיים התנאי המַתלה אם לאו. זאת, הן לעניין הדין הכללי והן לעניין דיני המס.

מנגד, קבע השופט סטולר, כי יש להיענות באופן חלקי לבקשת המערערת, לפיה אם יוחלט להקדים את ההכנסה ממחילת החוב משנת 2007 לשנת 2006, שאז יש להקדים גם את ההוצאות שנדרשו בשנת 2007 ואשר תרמו להשגת ההכנסה ממחילת החוב.

נציין, כי פסק-הדין עָסק במספר סוגיות נוספות.
מבּין אלו נבקש להפנות את תשומת לבכם לקביעותיו של השופט סטולר ביחס לאפשרות להעלות טענות חדשות שלא נטענו בשלב ההשגה (ראו פס' 24 ואילך לפסק-הדין) וביחס להחלת הוראות סעיף 3(י) לפקודה לגבי חוב של חברה קשורה שהָפך, לטענת המערערת, לחוב אבוד (ראו פס' 32 ואילך לפסק-הדין).