לוגו אלכס שפירא ושות׳

ביהמ"ש המחוזי: הלכת שדות חלה גם על פירוק שותפות שנכסיה הם מקרקעין בישראל; העברת מלאי עסקי של שותפות במסגרת פירוקה כפופה להוראות סעיף 85 לפקודה

04/08/2013

פורסם פסק-הדין בעניין דלאל (קישור לפסה"ד).

המערער ביצע מספר עסקות הקשורות למיזם לבניית בניין הכולל 15 יחידות דיור, שבעקבותיהן הפך לבעלים של 35% מהזכויות במיזם האמור.
בעקבות הסכם מיום 8.8.2002 לחלוקת הזכויות במיזם בין שותפיו, קבע המשיב, פקיד-שומה רחובות, כי מדובר בפירוק שותפוּת הגורר עִמו את תחולת הוראות סעיף 93 לפקודת מס הכנסה וחיובו של המערער במס רווחי הון.
לחלופין, קבע המשיב למערער שומה חלופית, לפיה יש לחַייב את המערער במס הכנסה בהתאם להוראות סעיף 85(א) לפקודה, וזאת בגין חֵלקו בהכנסת השותפוּת לפי הסעיף האמור. 

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור.
ראשית, קבע השופט אלטוביה, כי יש לדחות את טענת המערער, לפיה אין לראוֹת במיזם בגֶדר שותפוּת, וזאת הן מהטעם שהמיצג הוצג כשותפוּת כלפי רשויות המס (לרבות בדו"ח השנתי שהגיש המערער) והן לאור עדותו של המערער ממנה עלה, כי בזמן אמת ראה המערער את עצמו כמי שבא במקום שותף יוצא ונכנס לשותפוּת.
השופט אלטוביה המשיך וקבע, כי אומנם בהלכת שדות (ע"א 2026/92) נדוֹן מקרה בו העבירו השותפים זכויות בשותפוּת אשר נכסיה כללוּ משאיות, טנדר וציוד קשר רכוש קבוע וחובות לקוחות כרכוש שוטף, אך אין לומר שבהלכה האמורה נקבעה הבחנה בין נכס המהווה זכויות במקרקעין לבין נכסי מיטלטלין.
למרוֹת האמור, השופט אלטוביה קיבל את הערעור ביחס לשומה העיקרית שקבע המשיב, וזאת מהטעם שהוראות סעיף 93 לפקודה – כנוסחן עד לתיקון 147 – לא חלו על פירוק המיזם שדירותיו היו בגֶדר מלאי עסקי.

השופט אלטוביה המשיך ונדרש לשומה החלופית שהוציא המשיב.
השופט אלטוביה קבע, כי יש אכן לראוֹת במערער כמי שרכש מלאי עסקי במסגרת העִסקות השונות, והעברת הדירות המהוות מלאי עסקי כאמור באה בגדרו של סעיף 85(א)(1) לפקודה.
עוד קבע השופט אלטוביה, כי אין לקבל את טענת המערער לפיה המשיב כבול לשומת מנהל מיסוי מקרקעין שהוּצאה לו בקשר למס הרכישה בו חויב, שכּן קביעותיו של מנהל מיסוי מקרקעין בעניין זה אינם מקימות למערער הסתמכות כלשהי ביחסי לשווי הדירות במיזם, ומכל מקום משקלו של אינטרס ההסתמכות של המערער אינו שקול לאינטרס הציבורי בחיוב המערער במס אמת.