בית-המשפט: תמורה בגין התחייבות לאי-תחרות חייבת במס רווחי הון; ביצוע מאות עסקות במט"ח אינו מגיע כדי עסק

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בת"א, מפי השופט י' אטדגי, בעניין עגיב יעוץ וניהול בע"מ (ע"מ 1179-09).

עניינו של הערעור בהוצאות והפסדים שונים שנדרשו על-ידי המערערת, חברה פרטית העוסקת במתן שירותי ייעוץ וניהול לעסקים והנמצאת בבעלותו המלאה של רפאל עגיב.
מבּין הוצאות והפסדים אלה, ראינו לנכון להידרש לשלושה: 

הפסדי הון שמקורם בהשקעות שביצעה המערערת
השופט אטדגי דחה את טענת העוררת, כי נוצרו לה הפסדי הון כתוצאה מהשקעתה בחברת מועדון כדורגל הפועל תל אביב בע"מ ובחברת שארפר אימג' בע"מ. זאת, מהטעם שהמערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח, כי אכן השקעות אלו ירדו לטמיון.
כמו-כן, השופט אטדגי קבע, כי המערערת טענה בהליכים משפטיים אחרים טענות הפוכות מאלו שטענה בערעור זה.

הכנסות מאי-תחרות
המערערת מכרה ביום 22.9.2005 את החזקותיה בחברת העוסקת בתחום הבטון ובדיקות הקרקע (חברה בשם "סיסטם") לחברה אחרת, בתמורה לסך של 1,200,0000$. באותו יום, נחתם הסכם נוסף בין המערערת לבין סיסטם, בגדרו התחייבה המערערת שלא להתחרות בעסקיה של סיסטם למשך 24 חודשים, וזאת בתמורה ל-400,000$.
לטענת המערערת, מדובר בהכנסה פירותית, בעוד שהמשיב טען, כי מדובר ברווח הון.

השופט אטדגי קיבל את עמדת המשיב וקבע, כי אכן מדובר ברווח הון.
לדבריו, ניתן לסַווג את התמורה בגין התחייבותה של המערערת שלא לפעול בתחום "בדיקת בטונים וקרקע" כהכנסה פירותית רק אם עיסוק זה היה בין עיסוקיה הרגילים של המערערת, בעוד שלא כך היו פני הדברים ולכל היותר מטעת ההתחייבות הייתה להימנע מרכישת חברות או גופים אחרים העוסקים בתחום זה.
השופט אטדגי הוסיף וקבע, כי המערערת מכרה לסיסטם את זכותה להתחרות עִמה בתחום עיסוקה באמצעות רכישת חברות או גופים אחרים העוסקים באותו תחום, וכי זכותה זו היא "נכס" במובן סעיף 88 לפקודה, והתמורה שהתקבלה בגין מכירתה הצמיחה רווח הון.

הפסד מעסקות מט"ח
המערערת ביצעה במהלך השנים 2004 ו-2005 מאות עסקות במט"ח, אשר הניבו לה הפסדים בסכום של כ-1.5 מליון ש"ח בשנת 2004 וכ-0.5 מליון ש"ח בשנת 2005.
לטענתה, מאפייני העִסקות מצביעים על פעילות עסקית, ולפיכך יש להכיר בהפסדיה מפעילות זו כפעילות עסקית.

השופט אטדגי סקר את הפְּסיקה הרלבנטית (ובכלל זאת, את פסק-הדין של השופטת ב' אופיר בעניין ברנר) וקבע, כי לא התקיימו לגבי המערערת המבחנים המצביעים על פעילות עסקית, מה גם שהמערערת לא דיווחה כְּלל למשיב על עיסוקיה במט"ח עד להפסדיה ולדרישתה להכיר באותם הפסדים.