ייחוס חוב מע"מ של חברה לחברה קשורה
עניינה של ההחלטה בבקשת אמיר מפעל לייצור והתקנות מרכבים בע"מ ("המבקשת") למתן צו מניעה זמני כנגד המשיב (מנהל מע"מ עכו) לעיכוב הליכי הגבייה שמבקש המשיב להפעיל נגד המבקשת בְּשל החלטתו לפעול לגביית חובות המס הסופיים מחברה הקשורה למבקשת, וזאת מכוח סעיפים 106(ב)(1) ו-106(ב1) לחוק מע"מ.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, דחה את הבקשה.
בראשית הדברים, נדרשה השופטת וינשטיין לטענת המבקשת כי לא ניתנה לה הזדמנות להביא טענותיה, ודחתה טענה זו.
לאחר מכן, ניתחה השופטת וינשטיין את תכלית הוראות סעיף 106 לחוק מע"מ ואת אופיָן של הפעולות הקבועות בגדרן, תוך שהיא קובעת, כי הגם שלמבקשת קיימת זכות קניינית ברת הגנה מכוחה מבקשת היא שלא ייגבה ממנה חוב המס של החייבת, היא נדרשת להוכיח כי סיכויי הצלחתה בערעור (המיועד להגן על אותה זכות קניינית) שהגישה על החלטת המנהל לפי סעיף 106 – הינם סיכויים גבוהים; וכי המבקשת לא הצליחה להוכיח זאת.
עוד קבעה השופטת וינשטיין (הגם שלמעלה מן הצורך, שכּן משלא הוכיחה המבקשת כי גבוהים סיכוייה להצליח בערעור, נשמט היסוד הראשון הנדרש לצורך קבלת צו המניעה המבוקש), כי גם באשר למאזן הנוחות אין היא יכולה לקבל את טענת המבקשת, שכּן האחרונה לא הוכיחה קיומו של נזק בלתי-הפיך שייגרם לה אם לא יינתן לה צו המניעה הזמני המבוקש.